├── .npmrc ├── server ├── tsconfig.json ├── api │ ├── meforshim │ │ └── [pirush].ts │ └── data │ │ └── [parasha].ts ├── parshiyot.ts └── assets │ └── meforshim │ ├── daat-zekenim │ └── vayikra.json │ └── rashbam │ ├── vayikra.json │ └── bamidbar.json ├── public ├── logo.png ├── SBL_Hbrw.ttf ├── favicon.ico ├── Mekorot-Rashi.ttf ├── manifest.json └── logo.svg ├── tsconfig.json ├── .gitignore ├── app ├── assets │ └── css │ │ └── main.css ├── middleware │ └── toCurrentParasha.global.ts ├── composables │ ├── settings.ts │ └── parsha.ts ├── pages │ ├── index.vue │ └── [parasha].vue ├── components │ └── Slideover.vue └── app.vue ├── README.md ├── package.json └── nuxt.config.ts /.npmrc: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | shamefully-hoist=true 2 | strict-peer-dependencies=false 3 | -------------------------------------------------------------------------------- /server/tsconfig.json: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | { 2 | "extends": "../.nuxt/tsconfig.server.json" 3 | } 4 | -------------------------------------------------------------------------------- /public/logo.png: -------------------------------------------------------------------------------- https://raw.githubusercontent.com/meirlamdan/shnayim-mikra/HEAD/public/logo.png -------------------------------------------------------------------------------- /public/SBL_Hbrw.ttf: -------------------------------------------------------------------------------- https://raw.githubusercontent.com/meirlamdan/shnayim-mikra/HEAD/public/SBL_Hbrw.ttf -------------------------------------------------------------------------------- /public/favicon.ico: -------------------------------------------------------------------------------- https://raw.githubusercontent.com/meirlamdan/shnayim-mikra/HEAD/public/favicon.ico -------------------------------------------------------------------------------- /public/Mekorot-Rashi.ttf: -------------------------------------------------------------------------------- https://raw.githubusercontent.com/meirlamdan/shnayim-mikra/HEAD/public/Mekorot-Rashi.ttf -------------------------------------------------------------------------------- /tsconfig.json: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | { 2 | // https://nuxt.com/docs/guide/concepts/typescript 3 | "extends": "./.nuxt/tsconfig.json" 4 | } 5 | -------------------------------------------------------------------------------- /.gitignore: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | # Nuxt dev/build outputs 2 | .output 3 | .data 4 | .nuxt 5 | .nitro 6 | .cache 7 | dist 8 | 9 | # Node dependencies 10 | node_modules 11 | 12 | # Logs 13 | logs 14 | *.log 15 | 16 | # Misc 17 | .DS_Store 18 | .fleet 19 | .idea 20 | 21 | # Local env files 22 | .env 23 | .env.* 24 | !.env.example 25 | -------------------------------------------------------------------------------- /app/assets/css/main.css: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | @import "tailwindcss"; 2 | @import "@nuxt/ui"; 3 | 4 | @theme { 5 | --font-heebo: 'Heebo', sans-serif; 6 | --font-sbl: "SBL_Hbrw", "sans-serif"; 7 | --font-rashi: "Mekorot-Rashi", "sans-serif"; 8 | } 9 | 10 | :root { 11 | --ui-primary: black; 12 | } 13 | 14 | .dark { 15 | --ui-primary: white; 16 | } 17 | -------------------------------------------------------------------------------- /app/middleware/toCurrentParasha.global.ts: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | export default defineNuxtRouteMiddleware(async (to) => { 2 | const { settings } = useSettings() 3 | const { weeklyParshaObject } = await useParsha() 4 | if (to.path === '/' && (settings.value.navigateToParsha === true || settings.value.navigateToParsha === undefined)) { 5 | return navigateTo(`/${weeklyParshaObject?.route || 'bereshit'}`) 6 | } 7 | }) -------------------------------------------------------------------------------- /public/manifest.json: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | { 2 | "name": "שניים מקרא", 3 | "icons": [ 4 | { 5 | "src": "https://shnayim-mikra.netlify.app/logo.png", 6 | "sizes": "300x300", 7 | "type": "image/png" 8 | } 9 | ], 10 | "start_url": "https://shnayim-mikra.netlify.app/", 11 | "display": "standalone", 12 | "orientation": "any", 13 | "prefer_related_applications": false, 14 | "description": "שניים מקרא ואחד תרגום" 15 | } -------------------------------------------------------------------------------- /README.md: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | # שניים מקרא ואחד תרגום 2 | ### תצוגה נוחה לקריאה של שניים מקרא ואחד תרגום 3 | - חלוקה לפי פסוק, עלייה, פרשה (פ/ס) 4 | - הצגת פרשת השבוע הנוכחי (א"י/חו"ל) 5 | - אפשרות לתצוגה יומית לפי עלייה 6 | - רש"י (רמב"ן, אבן עזרא, רשב"ם, חזקוני, ספורנו, דעת זקנים, אור החיים) 7 | - עוד 8 | 9 | ![image](https://github.com/user-attachments/assets/f769661c-b98b-46c6-98a2-b56c98b8e780) 10 | 11 | ![image](https://github.com/user-attachments/assets/9a42998a-e8ef-4cc4-9872-ee27859cbf1d) 12 | 13 | -------------------------------------------------------------------------------- /package.json: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | { 2 | "name": "nuxt-app", 3 | "private": true, 4 | "type": "module", 5 | "scripts": { 6 | "build": "nuxt build", 7 | "dev": "nuxt dev", 8 | "generate": "nuxt generate", 9 | "preview": "nuxt preview", 10 | "postinstall": "nuxt prepare" 11 | }, 12 | "devDependencies": { 13 | "@compodium/nuxt": "^0.1.0-beta.10", 14 | "@nuxt/devtools": "latest", 15 | "@nuxtjs/sitemap": "^7.2.9", 16 | "nuxt": "^3.17.3", 17 | "nuxt-gtag": "^3.0.2", 18 | "vue": "latest" 19 | }, 20 | "dependencies": { 21 | "@hebcal/core": "^5.9.0", 22 | "@nuxt/ui": "^3.0.1" 23 | } 24 | } 25 | -------------------------------------------------------------------------------- /app/composables/settings.ts: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | type Settings = { 2 | order: 'pasuk' | 'parasha' | 'aliya' 3 | showRashi: boolean 4 | location: 'israel' | 'chul' 5 | fontSize: number 6 | aliyaByDay: boolean 7 | fontRashi: boolean, 8 | disableMeforshim: boolean 9 | navigateToParsha: boolean | null 10 | } 11 | 12 | const defaultSettings = { 13 | order: 'pasuk', 14 | showRashi: false, 15 | location: 'israel', 16 | fontSize: 20, 17 | aliyaByDay: false, 18 | fontRashi: true, 19 | disableMeforshim: false, 20 | navigateToParsha: null, 21 | } as Settings 22 | export const useSettings = () => { 23 | const settings = useCookie('settings', { default: () => defaultSettings, maxAge: 315360000 }) 24 | return { settings } 25 | } 26 | 27 | 28 | 29 | -------------------------------------------------------------------------------- /public/logo.svg: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | -------------------------------------------------------------------------------- /app/pages/index.vue: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | 11 | 12 | -------------------------------------------------------------------------------- /server/api/meforshim/[pirush].ts: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | import parshiyot from '~~/server/parshiyot' 2 | 3 | type Parasha = keyof typeof parshiyot 4 | 5 | export default defineCachedEventHandler(async (event) => { 6 | const pirush = getRouterParam(event, 'pirush') 7 | const parasha = getQuery(event).parasha 8 | 9 | let { chumash, start: [perekStart, pasukStart], end: [perekEnd, pasukEnd] } = parshiyot[parasha as Parasha]; 10 | 11 | const file = await useStorage(`assets:server/meforshim/${pirush}`).getItem(`${chumash}.json`) as any 12 | //this nide because length of the pirush sometimes is finish on teh last pirush on the perek even though there are more pasukim in the perek 13 | const st = await useStorage(`assets:server/meforshim-index`).getItem(`${chumash}.json`) as any 14 | function getText(start: number[], end: number[], data: any[]) { 15 | 16 | let [currentPerek, currentPasuk] = start; 17 | data.push(file.text[currentPerek]?.[currentPasuk] || []); 18 | if (currentPerek === end[0] && currentPasuk === end[1]) { 19 | return data; 20 | } 21 | 22 | const perekLength = st[currentPerek].length; 23 | 24 | if (currentPasuk === perekLength - 1) { 25 | currentPasuk = 0; 26 | currentPerek++; 27 | } else { 28 | currentPasuk++; 29 | } 30 | 31 | return getText([currentPerek, currentPasuk], end, data); 32 | } 33 | 34 | const data = getText([perekStart, pasukStart], [perekEnd, pasukEnd], []); 35 | return data 36 | }, { 37 | maxAge: 60 * 60 * 24 * 365 // 1 year 38 | }) -------------------------------------------------------------------------------- /nuxt.config.ts: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | // https://nuxt.com/docs/api/configuration/nuxt-config 2 | export default defineNuxtConfig({ 3 | devtools: { enabled: true }, 4 | css: ['~/assets/css/main.css'], 5 | modules: ['@nuxt/ui', 'nuxt-gtag', '@nuxtjs/sitemap', "@compodium/nuxt"], 6 | future: { 7 | compatibilityVersion: 4, 8 | }, 9 | compatibilityDate: '2025-03-10', 10 | app: { 11 | head: { 12 | htmlAttrs: { 13 | dir: 'rtl', 14 | lang: 'he', 15 | }, 16 | link: [ 17 | { rel: 'icon', type: "image/svg+xml", href: "logo.svg" }, 18 | { rel: 'manifest', href: '/manifest.json' }, 19 | ], 20 | meta: [ 21 | { name: 'description', content: "קריאת שניים מקרא ואחד תרגום אונליין. האתר יציג לכם בצורה נוחה ובהתאמה אישית את הקריאה של הפסוקים ואת התרגום, תצוגה רספונסיבית, מותאמת לשימוש בנייד." }, 22 | { name: "google-site-verification", content: "RBy0Z0KAsMV7IQgSTddjj8bTQgJATzFgkwrkReMDGQ0" } 23 | ] 24 | }, 25 | }, 26 | gtag: { 27 | enabled: process.env.NODE_ENV === 'production', 28 | id: 'G-VHF5M16TPC' 29 | }, 30 | site: { 31 | url: 'https://shnayim-mikra.netlify.app', 32 | }, 33 | sitemap: { 34 | urls: () => { 35 | const parshiyot = ["bereshit", "noach", "lech-lecha", "vayera", "chayei-sara", "toldot", "vayetzei", "vayishlach", "vayeshev", "miketz", "vayigash", "vayechi", "shemot", "vaera", "bo", "beshalach", "yitro", "mishpatim", "terumah", 36 | "tetzaveh", "ki-tisa", "vayakhel", "pekudei", "vayakhel-pekudei", "vayikra", "tzav", "shmini", "tazria", "metzora", "tazria-metzora", "achrei-mot", "kedoshim", "emor", "achrei-mot-kedoshim", "behar", "bechukotai", "behar-bechukotai", "bamidbar", "nasso", "behaalotcha", 37 | "shlach", "korach", "chukat", "balak", "chukat-balak", "pinchas", "matot", "masei", "matot-masei", "devarim", "vaetchanan", "eikev", "reeh", "shoftim", "ki-teitzei", "ki-tavo", "nitzavim", "vayeilech", "nitzavim-vayeilech", "haazinu", "vzot-haberachah" 38 | ] 39 | return parshiyot.map(parasha => ({ 40 | loc: `https://shnayim-mikra.netlify.app/${parasha}`, 41 | lastmod: new Date().toISOString(), 42 | })) 43 | }, 44 | }, 45 | nitro: { 46 | experimental: { 47 | openAPI: true 48 | }, 49 | } 50 | }) -------------------------------------------------------------------------------- /app/components/Slideover.vue: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | 39 | 40 | -------------------------------------------------------------------------------- /app/app.vue: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | 53 | 104 | -------------------------------------------------------------------------------- /server/api/data/[parasha].ts: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | // import { readFile, writeFile } from 'fs/promises' 2 | // import { join } from 'path' 3 | 4 | import parshiyot from '~~/server/parshiyot' 5 | 6 | type Parasha = keyof typeof parshiyot 7 | type Psuk = { 8 | torah: string, 9 | targum: string, 10 | rashi?: string, 11 | meforshim?: string[], 12 | perek?: string 13 | pasuk: string 14 | aliya?: string | null 15 | } 16 | export default defineCachedEventHandler(async (event) => { 17 | let parasha = getRouterParam(event, 'parasha') 18 | const { showRashi } = getQuery(event) 19 | const withRashi = showRashi === 'true' 20 | if (!parshiyot[parasha as Parasha]) { 21 | parasha = 'bereshit' 22 | } 23 | let { chumash, start: [perekStart, pasukStart], end: [perekEnd, pasukEnd], aliyot } = parshiyot[parasha as Parasha]; 24 | // async function getParesFile(fileName: string) { 25 | // const file = await readFile(join(process.cwd(), `server/assets/${fileName}.json`), 'utf-8') 26 | // return JSON.parse(file) 27 | // } 28 | // const st = await getParesFile(`meforshim-index/dvarim`) 29 | // const text = await getParesFile(`meforshim/chizkuni/dvarim`) 30 | // text.text.forEach((p: any, i: number) => { 31 | // p.forEach((t: any, j: number) => { 32 | // if (t.length) { 33 | // st[i][j].push('chizkuni') 34 | // } 35 | // }) 36 | // }) 37 | 38 | // await writeFile(join(process.cwd(), `server/assets/meforshim-index/dvarim.json`), JSON.stringify(st, null, 2)) 39 | // return 40 | 41 | const promises = [useStorage('assets:server/torah').getItem(`${chumash}.json`), useStorage('assets:server/targum').getItem(`${chumash}.json`)]; 42 | if (withRashi) { 43 | promises.push(useStorage('assets:server/rashi').getItem(`${chumash}.json`), useStorage('assets:server/meforshim-index').getItem(`${chumash}.json`)); 44 | } 45 | const [torahText = {} as { text: any }, targumText = {} as { text: any }, rashiText = {} as { text: any }, meforshimIndex = []] = await Promise.all(promises) as any 46 | 47 | function orderText(currentIndex: number[], end: number[], aliyot: number[][], data: any[]): Psuk[] { 48 | let [currentPerek, currentPasuk] = currentIndex; 49 | const obj: Psuk = { 50 | torah: torahText?.text[currentPerek][currentPasuk] as string, 51 | targum: targumText?.text[currentPerek][currentPasuk] as string, 52 | pasuk: toHebrew(currentPasuk), 53 | }; 54 | if (withRashi) { 55 | obj.rashi = rashiText?.text[currentPerek][currentPasuk]; 56 | obj.meforshim = meforshimIndex[currentPerek][currentPasuk]; 57 | } 58 | if (currentPasuk === 0) { 59 | obj.perek = toHebrew(currentPerek); 60 | } 61 | if (aliyot.find(([perek, pasuk]) => perek === currentPerek && pasuk === currentPasuk)) { 62 | const aliyotName = ['שני', 'שלישי', 'רביעי', 'חמישי', 'ששי', 'שביעי', 'מפטיר']; 63 | obj.aliya = aliyotName[aliyot.findIndex(([perek, pasuk]) => perek === currentPerek && pasuk === currentPasuk)]; 64 | } 65 | data.push(obj); 66 | 67 | if (currentPerek === end[0] && currentPasuk === end[1]) { 68 | return data; 69 | } 70 | const pereklength = torahText?.text[currentPerek].length; 71 | if (currentPasuk === pereklength - 1) { 72 | currentPasuk = 0; 73 | currentPerek++; 74 | } else { 75 | currentPasuk++; 76 | } 77 | return orderText([currentPerek, currentPasuk], end, aliyot, data); 78 | } 79 | return orderText([perekStart, pasukStart], [perekEnd, pasukEnd], aliyot, []); 80 | }, { 81 | maxAge: 60 * 60 * 24 * 365 // 1 year 82 | }) 83 | 84 | function toHebrew(number: number) { 85 | const hebrewLetters = [ 86 | "א", "ב", "ג", "ד", "ה", "ו", "ז", "ח", "ט", "י", "יא", 87 | "יב", "יג", "יד", "טו", "טז", "יז", "יח", "יט", "כ", "כא", 88 | "כב", "כג", "כד", "כה", "כו", "כז", "כח", "כט", "ל", "לא", 89 | "לב", "לג", "לד", "לה", "לו", "לז", "לח", "לט", "מ", "מא", 90 | "מב", "מג", "מד", "מה", "מו", "מז", "מח", "מט", "נ", "נא", 91 | "נב", "נג", "נד", "נה", "נו", "נז", "נח", "נט", "ס", "סא", 92 | "סב", "סג", "סד", "סה", "סו", "סז", "סח", "סט", "ע", "עא", 93 | "עב", "עג", "עד", "עה", "עו", "עז", "עח", "עט", "פ", "פא", 94 | "פב", "פג", "פד", "פה", "פו", "פז", "פח", "פט", "צ", "צא", 95 | "צב", "צג", "צד", "צה", "צו", "צז", "צח", "צט", "ק", 96 | ]; 97 | 98 | return hebrewLetters[number]; 99 | } 100 | 101 | 102 | 103 | -------------------------------------------------------------------------------- /app/composables/parsha.ts: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | import { Sedra, HDate, parshaYear } from '@hebcal/core'; 2 | export const useParsha = async () => { 3 | const { settings } = useSettings() 4 | const parshiyotOfYear = parshaYear(new HDate().getFullYear(), settings.value.location === 'israel').map((p: any) => p.parsha.join(' ')) 5 | const parshiyotList = [ 6 | { he: 'בראשית', hebcal: "Bereshit", route: "bereshit" }, 7 | { he: "נח", hebcal: "Noach", route: "noach" }, 8 | { he: "לך לך", hebcal: "Lech-Lecha", route: "lech-lecha" }, 9 | { he: "וירא", hebcal: "Vayera", route: "vayera" }, 10 | { he: "חיי שרה", hebcal: "Chayei Sara", route: "chayei-sara" }, 11 | { he: "תולדות", hebcal: "Toldot", route: "toldot" }, 12 | { he: "ויצא", hebcal: "Vayetzei", route: "vayetzei" }, 13 | { he: "וישלח", hebcal: "Vayishlach", route: "vayishlach" }, 14 | { he: "וישב", hebcal: "Vayeshev", route: "vayeshev" }, 15 | { he: "מקץ", hebcal: "Miketz", route: "miketz" }, 16 | { he: "ויגש", hebcal: "Vayigash", route: "vayigash" }, 17 | { he: "ויחי", hebcal: "Vayechi", route: "vayechi" }, 18 | { he: "שמות", hebcal: "Shemot", route: "shemot" }, 19 | { he: "וארא", hebcal: "Vaera", route: "vaera" }, 20 | { he: "בא", hebcal: "Bo", route: "bo" }, 21 | { he: "בשלח", hebcal: "Beshalach", route: "beshalach" }, 22 | { he: "יתרו", hebcal: "Yitro", route: "yitro" }, 23 | { he: "משפטים", hebcal: "Mishpatim", route: "mishpatim" }, 24 | { he: "תרומה", hebcal: "Terumah", route: "terumah" }, 25 | { he: "תצוה", hebcal: "Tetzaveh", route: "tetzaveh" }, 26 | { he: "כי תשא", hebcal: "Ki Tisa", route: "ki-tisa" }, 27 | { he: "ויקהל", hebcal: "Vayakhel", route: "vayakhel" }, 28 | { he: "פקודי", hebcal: "Pekudei", route: "pekudei" }, 29 | { he: "ויקהל-פקודי", hebcal: "Vayakhel Pekudei", route: "vayakhel-pekudei" }, 30 | { he: "ויקרא", hebcal: "Vayikra", route: "vayikra" }, 31 | { he: "צו", hebcal: "Tzav", route: "tzav" }, 32 | { he: "שמיני", hebcal: "Shmini", route: "shmini" }, 33 | { he: "תזריע", hebcal: "Tazria", route: "tazria" }, 34 | { he: "מצורע", hebcal: "Metzora", route: "metzora" }, 35 | { he: "תזריע-מצורע", hebcal: "Tazria Metzora", route: "tazria-metzora" }, 36 | { he: "אחרי מות", hebcal: "Achrei Mot", route: "achrei-mot" }, 37 | { he: "קדושים", hebcal: "Kedoshim", route: "kedoshim" }, 38 | { he: "אחרי מות-קדושים", hebcal: "Achrei Mot Kedoshim", route: "achrei-mot-kedoshim" }, 39 | { he: "אמור", hebcal: "Emor", route: "emor" }, 40 | { he: "בהר", hebcal: "Behar", route: "behar" }, 41 | { he: "בחוקותי", hebcal: "Bechukotai", route: "bechukotai" }, 42 | { he: "בהר-בחוקותי", hebcal: "Behar Bechukotai", route: "behar-bechukotai" }, 43 | { he: "במדבר", hebcal: "Bamidbar", route: "bamidbar" }, 44 | { he: "נשא", hebcal: "Nasso", route: "nasso" }, 45 | { he: "בהעלותך", hebcal: "Beha'alotcha", route: "behaalotcha" }, 46 | { he: "שלח", hebcal: "Sh'lach", route: "shlach" }, 47 | { he: "קורח", hebcal: "Korach", route: "korach" }, 48 | { he: "חקת", hebcal: "Chukat", route: "chukat" }, 49 | { he: "בלק", hebcal: "Balak", route: "balak" }, 50 | { he: "חקת-בלק", hebcal: "Chukat Balak", route: "chukat-balak" }, 51 | { he: "פנחס", hebcal: "Pinchas", route: "pinchas" }, 52 | { he: "מטות", hebcal: "Matot", route: "matot" }, 53 | { he: "מסעי", hebcal: "Masei", route: "masei" }, 54 | { he: "מטות-מסעי", hebcal: "Matot Masei", route: "matot-masei" }, 55 | { he: "דברים", hebcal: "Devarim", route: "devarim" }, 56 | { he: "ואתחנן", hebcal: "Vaetchanan", route: "vaetchanan" }, 57 | { he: "עקב", hebcal: "Eikev", route: "eikev" }, 58 | { he: "ראה", hebcal: "Re'eh", route: "reeh" }, 59 | { he: "שופטים", hebcal: "Shoftim", route: "shoftim" }, 60 | { he: "כי תצא", hebcal: "Ki Teitzei", route: "ki-teitzei" }, 61 | { he: "כי תבוא", hebcal: "Ki Tavo", route: "ki-tavo" }, 62 | { he: "נצבים", hebcal: "Nitzavim", route: "nitzavim" }, 63 | // { he: "וילך", hebcal: "Vayeilech", route: "vayeilech" }, 64 | { he: "נצבים-וילך", hebcal: "Nitzavim Vayeilech", route: "nitzavim-vayeilech" }, 65 | { he: "האזינו", hebcal: "Ha'Azinu", route: "haazinu" }, 66 | { he: "וזאת הברכה", hebcal: "V'Zot HaBerachah", route: "vzot-haberachah" } 67 | ].filter(({ hebcal }) => parshiyotOfYear.includes(hebcal) || ["Vayeilech","Ha'Azinu", "V'Zot HaBerachah"].includes(hebcal)); 68 | 69 | 70 | const weeklyParsha = new Sedra(new HDate().getFullYear(), settings.value.location === 'israel').lookup(new HDate()).parsha 71 | return { 72 | weeklyParsha, 73 | weeklyParshaObject: parshiyotList.find(({ hebcal }) => hebcal === weeklyParsha.join(' ')), 74 | parshiyotList, 75 | } 76 | } -------------------------------------------------------------------------------- /app/pages/[parasha].vue: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | 116 | 117 | 234 | 235 | -------------------------------------------------------------------------------- /server/parshiyot.ts: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | export default { 2 | "bereshit": { 3 | chumash: "bereishit", 4 | start: [0, 0], 5 | end: [5, 7], 6 | aliyot: [[1, 3], [1, 19], [2, 21], [3, 18], [3, 22], [4, 24], [5, 4]] 7 | }, 8 | "noach": { 9 | chumash: "bereishit", 10 | start: [5, 8], 11 | end: [10, 31], 12 | aliyot: [[6, 0], [6, 16], [7, 14], [8, 7], [8, 17], [10, 0], [10, 28]] 13 | }, 14 | "lech-lecha": { 15 | chumash: "bereishit", 16 | start: [11, 0], 17 | end: [16, 26], 18 | aliyot: [[11, 13], [12, 4], [13, 0], [13, 20], [14, 6], [16, 6], [16, 23]] 19 | }, 20 | "vayera": { 21 | chumash: "bereishit", 22 | start: [17, 0], 23 | end: [21, 23], 24 | aliyot: [[17, 14], [18, 0], [18, 20], [20, 4], [20, 21], [21, 0], [21, 19]] 25 | }, 26 | "chayei-sara": { 27 | chumash: "bereishit", 28 | start: [22, 0], 29 | end: [24, 17], 30 | aliyot: [[22, 16], [23, 9], [23, 26], [23, 52], [24, 0], [24, 11], [24, 15]] 31 | }, 32 | "toldot": { 33 | chumash: "bereishit", 34 | start: [24, 18], 35 | end: [27, 8], 36 | aliyot: [[25, 5], [25, 12], [25, 22], [25, 29], [26, 27], [27, 4], [27, 6]] 37 | }, 38 | "vayetzei": { 39 | chumash: "bereishit", 40 | start: [27, 9], 41 | end: [31, 2], 42 | aliyot: [[28, 0], [28, 17], [29, 13], [29, 27], [30, 16], [30, 42], [31, 0]] 43 | }, 44 | "vayishlach": { 45 | chumash: "bereishit", 46 | start: [31, 3], 47 | end: [35, 42], 48 | aliyot: [[31, 13], [31, 30], [32, 5], [33, 0], [34, 11], [35, 19], [35, 39]] 49 | }, 50 | "vayeshev": { 51 | chumash: "bereishit", 52 | start: [36, 0], 53 | end: [39, 22], 54 | aliyot: [[36, 11], [36, 22], [37, 0], [38, 0], [38, 6], [39, 0], [39, 19]] 55 | }, 56 | "miketz": { 57 | chumash: "bereishit", 58 | start: [40, 0], 59 | end: [43, 16], 60 | aliyot: [[40, 14], [40, 38], [40, 52], [41, 18], [42, 15], [42, 29], [43, 14]] 61 | }, 62 | "vayigash": { 63 | chumash: "bereishit", 64 | start: [43, 17], 65 | end: [46, 26], 66 | aliyot: [[43, 30], [44, 7], [44, 18], [44, 27], [45, 27], [46, 10], [46, 24]] 67 | }, 68 | "vayechi": { 69 | chumash: "bereishit", 70 | start: [46, 27], 71 | end: [49, 25], 72 | aliyot: [[47, 9], [47, 16], [48, 0], [48, 18], [48, 26], [49, 20], [49, 22]] 73 | }, 74 | "shemot": { 75 | chumash: "shmot", 76 | start: [0, 0], 77 | end: [5, 0], 78 | aliyot: [[0, 17], [1, 10], [2, 0], [2, 15], [3, 17], [4, 0], [4, 21]] 79 | }, 80 | "vaera": { 81 | chumash: "shmot", 82 | start: [5, 1], 83 | end: [8, 34], 84 | aliyot: [[5, 13], [5, 28], [6, 7], [7, 6], [7, 18], [8, 16], [8, 32]] 85 | }, 86 | "bo": { 87 | chumash: "shmot", 88 | start: [9, 0], 89 | end: [12, 15], 90 | aliyot: [[9, 11], [9, 23], [10, 3], [11, 20], [11, 28], [12, 0], [12, 13]] 91 | }, 92 | "beshalach": { 93 | chumash: "shmot", 94 | start: [12, 16], 95 | end: [16, 15], 96 | aliyot: [[13, 8], [13, 14], [13, 25], [14, 26], [15, 10], [16, 0], [16, 13]] 97 | }, 98 | "yitro": { 99 | chumash: "shmot", 100 | start: [17, 0], 101 | end: [19, 22], 102 | aliyot: [[17, 12], [17, 23], [18, 0], [18, 6], [18, 19], [19, 14], [19, 18]] 103 | }, 104 | "mishpatim": { 105 | chumash: "shmot", 106 | start: [20, 0], 107 | end: [23, 17], 108 | aliyot: [[20, 19], [21, 3], [21, 26], [22, 5], [22, 19], [22, 25], [23, 14]] 109 | }, 110 | "terumah": { 111 | chumash: "shmot", 112 | start: [24, 0], 113 | end: [26, 18], 114 | aliyot: [[24, 16], [24, 30], [25, 14], [25, 30], [26, 0], [26, 8], [26, 16]] 115 | }, 116 | "tetzaveh": { 117 | chumash: "shmot", 118 | start: [26, 19], 119 | end: [29, 9], 120 | aliyot: [[27, 12], [27, 30], [28, 0], [28, 18], [28, 37], [29, 0], [29, 7]] 121 | }, 122 | "ki-tisa": { 123 | chumash: "shmot", 124 | start: [29, 10], 125 | end: [33, 34], 126 | aliyot: [[30, 17], [32, 11], [32, 16], [33, 0], [33, 9], [33, 26], [33, 32]] 127 | }, 128 | "vayakhel": { 129 | chumash: "shmot", 130 | start: [34, 0], 131 | end: [37, 19], 132 | aliyot: [[34, 20], [34, 29], [35, 7], [35, 19], [36, 16], [37, 0], [37, 17]] 133 | }, 134 | "pekudei": { 135 | chumash: "shmot", 136 | start: [37, 20], 137 | end: [39, 37], 138 | aliyot: [[38, 1], [38, 21], [38, 32], [39, 0], [39, 16], [39, 27], [39, 33]] 139 | }, 140 | "vayakhel-pekudei": { 141 | chumash: "shmot", 142 | start: [34, 0], 143 | end: [39, 37], 144 | aliyot: [[34, 29], [36, 16], [37, 0], [38, 1], [38, 21], [39, 0], [39, 33]] 145 | }, 146 | "vayikra": { 147 | chumash: "vayikra", 148 | start: [0, 0], 149 | end: [4, 25], 150 | aliyot: [[0, 13], [1, 6], [2, 0], [3, 0], [3, 26], [4, 10], [4, 23]] 151 | }, 152 | "tzav": { 153 | chumash: "vayikra", 154 | start: [5, 0], 155 | end: [7, 35], 156 | aliyot: [[5, 11], [6, 10], [7, 0], [7, 13], [7, 21], [7, 29], [7, 32]] 157 | }, 158 | "shmini": { 159 | chumash: "vayikra", 160 | start: [8, 0], 161 | end: [10, 46], 162 | aliyot: [[8, 16], [8, 23], [9, 11], [9, 15], [10, 0], [10, 32], [10, 44]] 163 | }, 164 | "tazria": { 165 | chumash: "vayikra", 166 | start: [11, 0], 167 | end: [12, 58], 168 | aliyot: [[12, 5], [12, 17], [12, 23], [12, 28], [12, 39], [12, 54], [12, 56]] 169 | }, 170 | "metzora": { 171 | chumash: "vayikra", 172 | start: [13, 0], 173 | end: [14, 32], 174 | aliyot: [[13, 12], [13, 20], [13, 32], [13, 53], [14, 15], [14, 28], [14, 30]] 175 | }, 176 | "tazria-metzora": { 177 | chumash: "vayikra", 178 | start: [11, 0], 179 | end: [14, 32], 180 | aliyot: [[12, 23], [12, 39], [12, 54], [13, 20], [13, 32], [14, 15], [14, 30]] 181 | }, 182 | "achrei-mot": { 183 | chumash: "vayikra", 184 | start: [15, 0], 185 | end: [17, 29], 186 | aliyot: [[15, 17], [15, 24], [16, 0], [16, 7], [17, 5], [17, 21], [17, 27]] 187 | }, 188 | "kedoshim": { 189 | chumash: "vayikra", 190 | start: [18, 0], 191 | end: [19, 26], 192 | aliyot: [[18, 14], [18, 22], [18, 32], [19, 0], [19, 7], [19, 22], [19, 24]] 193 | }, 194 | "achrei-mot-kedoshim": { 195 | chumash: "vayikra", 196 | start: [15, 0], 197 | end: [19, 26], 198 | aliyot: [[15, 24], [16, 7], [17, 21], [18, 14], [18, 32], [19, 7], [19, 24]] 199 | }, 200 | "emor": { 201 | chumash: "vayikra", 202 | start: [20, 0], 203 | end: [23, 22], 204 | aliyot: [[20, 15], [21, 16], [22, 0], [22, 22], [22, 32], [23, 0], [23, 20]] 205 | }, 206 | "behar": { 207 | chumash: "vayikra", 208 | start: [24, 0], 209 | end: [25, 1], 210 | aliyot: [[24, 13], [24, 18], [24, 24], [24, 28], [24, 38], [24, 46], [24, 54]] 211 | }, 212 | "bechukotai": { 213 | chumash: "vayikra", 214 | start: [25, 2], 215 | end: [26, 33], 216 | aliyot: [[25, 5], [25, 9], [26, 0], [26, 15], [26, 21], [26, 28], [26, 31]] 217 | }, 218 | "behar-bechukotai": { 219 | chumash: "vayikra", 220 | start: [24, 0], 221 | end: [26, 33], 222 | aliyot: [[24, 18], [24, 28], [24, 38], [25, 9], [26, 0], [26, 15], [26, 31]] 223 | }, 224 | "bamidbar": { 225 | chumash: "bamidbar", 226 | start: [0, 0], 227 | end: [3, 19], 228 | aliyot: [[0, 19], [1, 0], [2, 0], [2, 13], [2, 39], [3, 0], [3, 16]] 229 | }, 230 | "nasso": { 231 | chumash: "bamidbar", 232 | start: [3, 20], 233 | end: [6, 88], 234 | aliyot: [[3, 37], [4, 0], [4, 10], [6, 0], [6, 41], [6, 71], [6, 86]] 235 | }, 236 | "behaalotcha": { 237 | chumash: "bamidbar", 238 | start: [7, 0], 239 | end: [11, 15], 240 | aliyot: [[7, 14], [8, 0], [8, 14], [9, 10], [9, 34], [10, 29], [11, 13]] 241 | }, 242 | "shlach": { 243 | chumash: "bamidbar", 244 | start: [12, 0], 245 | end: [14, 40], 246 | aliyot: [[12, 20], [13, 7], [13, 25], [14, 7], [14, 16], [14, 26], [14, 36]] 247 | }, 248 | "korach": { 249 | chumash: "bamidbar", 250 | start: [15, 0], 251 | end: [17, 31], 252 | aliyot: [[15, 13], [15, 19], [16, 8], [16, 15], [16, 24], [17, 20], [17, 29]] 253 | }, 254 | "chukat": { 255 | chumash: "bamidbar", 256 | start: [18, 0], 257 | end: [21, 0], 258 | aliyot: [[18, 17], [19, 6], [19, 13], [19, 21], [20, 9], [20, 20], [20, 33]] 259 | }, 260 | "balak": { 261 | chumash: "bamidbar", 262 | start: [21, 1], 263 | end: [24, 8], 264 | aliyot: [[21, 12], [21, 20], [21, 38], [22, 12], [22, 26], [23, 13], [24, 6]] 265 | }, 266 | "chukat-balak": { 267 | chumash: "bamidbar", 268 | start: [18, 0], 269 | end: [24, 8], 270 | aliyot: [[19, 6], [19, 21], [20, 20], [21, 12], [21, 38], [22, 26], [24, 6]] 271 | }, 272 | "pinchas": { 273 | chumash: "bamidbar", 274 | start: [24, 9], 275 | end: [29, 0], 276 | aliyot: [[25, 4], [25, 51], [26, 5], [27, 0], [27, 15], [28, 11], [28, 34]] 277 | }, 278 | "matot": { 279 | chumash: "bamidbar", 280 | start: [29, 1], 281 | end: [31, 41], 282 | aliyot: [[30, 0], [30, 12], [30, 24], [30, 41], [31, 0], [31, 19], [31, 38]] 283 | }, 284 | "masei": { 285 | chumash: "bamidbar", 286 | start: [32, 0], 287 | end: [35, 12], 288 | aliyot: [[32, 10], [32, 49], [33, 15], [34, 0], [34, 8], [35, 0], [35, 10]] 289 | }, 290 | "matot-masei": { 291 | chumash: "bamidbar", 292 | start: [29, 1], 293 | end: [35, 12], 294 | aliyot: [[30, 12], [31, 0], [31, 19], [32, 49], [33, 15], [34, 8], [35, 10]] 295 | }, 296 | "devarim": { 297 | chumash: "dvarim", 298 | start: [0, 0], 299 | end: [2, 21], 300 | aliyot: [[0, 11], [0, 21], [0, 38], [1, 1], [1, 30], [2, 14], [2, 19]] 301 | }, 302 | "vaetchanan": { 303 | chumash: "dvarim", 304 | start: [2, 22], 305 | end: [6, 10], 306 | aliyot: [[3, 4], [3, 40], [4, 0], [4, 18], [5, 3], [6, 0], [6, 8]] 307 | }, 308 | "eikev": { 309 | chumash: "dvarim", 310 | start: [6, 11], 311 | end: [10, 24], 312 | aliyot: [[7, 10], [8, 3], [9, 0], [9, 11], [10, 9], [10, 21]] 313 | }, 314 | "reeh": { 315 | chumash: "dvarim", 316 | start: [10, 25], 317 | end: [15, 16], 318 | aliyot: [[11, 10], [11, 28], [13, 0], [13, 21], [14, 0], [14, 18], [15, 12]] 319 | }, 320 | "shoftim": { 321 | chumash: "dvarim", 322 | start: [15, 17], 323 | end: [20, 8], 324 | aliyot: [[16, 13], [17, 0], [17, 5], [17, 13], [18, 13], [19, 9], [20, 6]] 325 | }, 326 | "ki-teitzei": { 327 | chumash: "dvarim", 328 | start: [20, 9], 329 | end: [24, 18], 330 | aliyot: [[20, 21], [21, 7], [22, 7], [22, 24], [23, 4], [23, 13], [24, 16]] 331 | }, 332 | "ki-tavo": { 333 | chumash: "dvarim", 334 | start: [25, 0], 335 | end: [28, 7], 336 | aliyot: [[25, 11], [25, 15], [26, 0], [26, 10], [27, 6], [28, 0], [28, 5]] 337 | }, 338 | "nitzavim": { 339 | chumash: "dvarim", 340 | start: [28, 8], 341 | end: [29, 19], 342 | aliyot: [[28, 11], [28, 14], [29, 0], [29, 6], [29, 10], [29, 14]] 343 | }, 344 | "vayeilech": { 345 | chumash: "dvarim", 346 | start: [30, 0], 347 | end: [30, 29], 348 | aliyot: [[30, 3], [30, 6], [30, 9], [30, 13], [30, 19], [30, 24], [30, 27]] 349 | }, 350 | "nitzavim-vayeilech": { 351 | chumash: "dvarim", 352 | start: [28, 8], 353 | end: [30, 29], 354 | aliyot: [[29, 0], [29, 6], [29, 14], [30, 6], [30, 13], [30, 19]] 355 | }, 356 | "haazinu": { 357 | chumash: "dvarim", 358 | start: [31, 0], 359 | end: [31, 51], 360 | aliyot: [[31, 6], [31, 12], [31, 18], [31, 28], [31, 39], [31, 43], [31, 47]] 361 | }, 362 | "vzot-haberachah": { 363 | chumash: "dvarim", 364 | start: [32, 0], 365 | end: [33, 11], 366 | aliyot: [[32, 7], [32, 12], [32, 17], [32, 21], [32, 26]] 367 | } 368 | } 369 | -------------------------------------------------------------------------------- /server/assets/meforshim/daat-zekenim/vayikra.json: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | { 2 | "language": "he", 3 | "title": "Da'at Zekenim on Leviticus", 4 | "versionSource": "https://www.sefaria.org", 5 | "versionTitle": "daat zekenim", 6 | "actualLanguage": "he", 7 | "languageFamilyName": "hebrew", 8 | "isSource": true, 9 | "isPrimary": true, 10 | "direction": "rtl", 11 | "status": "locked", 12 | "license": "Public Domain", 13 | "versionTitleInHebrew": "דעת זקנים", 14 | "heTitle": "דעת זקנים על ויקרא", 15 | "categories": [ 16 | "Tanakh", 17 | "Rishonim on Tanakh", 18 | "Da'at Zekenim", 19 | "Torah" 20 | ], 21 | "text": [ 22 | [ 23 | [ 24 | "ויקרא אל משה. מדרש תנחומא לפי שהיה משה עומד בחוץ שהיה מתיירא לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן אמר הקב\"ה אינו דין שיהא משה עומד בחוץ מיד ויקרא אל משה ופרש\"י לכל הדברות ולכל האמירות וגו' ועוד פרש\"י יכול שמעו כל ישראל את קול הקריאה ת\"ל קול לו קול אליו פי' לפירושו דכתיב בפרשת נשא וישמע את הקול מדבר אליו והיה לו לומר מדבר לו או עמו ומדכתב אליו משמע מיעוט לו' משה שומע ואין ישראל שומעין: " 25 | ], 26 | [ 27 | "מן הבהמה. בתורת כהנים מסיק למדנו ענותנותו של הקב\"ה שלא הטריח בניו להביא חיות מן היערות אלא בהמות המצויות להם: " 28 | ], 29 | [ 30 | "אל פתח אהל מועד יקריב אותו. שלא יאמר אדם לכהן לך וקח בהמה והקרב אותה שאין זה דרך של מעלה אלא בעל הקרבן מדדהו ומביאו עד לפני בית המלך: " 31 | ], 32 | [ 33 | "לכפר עליו. כי כשאדם אוכל חלב בשוגג מביא חטאת ועל הספק אשם תלוי ולפעמים סבור בודאי שאכל שומן והוא אכל חלב ועליו העולה מכפרת מה שלא ידע לעולם: " 34 | ], 35 | [ 36 | "ושחט. לשון יחיד כי כן דרך שחיטה אבל בהקרבה כתי' והקריבו וזרקו וערכו ונתנו:", 37 | " את בן הבקר. משמע בחור וילד שלא יביא זקן או חולה משום הקריבהו נא לפחתך: ", 38 | "בני אהרן. שלא יהו מקריבין כהנים זקנים שמרתתין ידיהם וכן אז\"ל במסכת חולין מאימתי כהנים פסולין משירתת: " 39 | ], 40 | [ 41 | "והפשיט את. לפי שמצינו בפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שהכל נשרף עור ובשר ופרש הוצרך לפרש כאן אע\"פ שכולה כליל ונשרפת שטעונ' הפשט ואין העור נשרף: " 42 | ], 43 | [], 44 | [ 45 | "וערכו בני אהרן. וגבי בן צאן כתיב וערך לפי שבקר שהוא גדול צריך שנים אבל צאן שהוא קטן סגי בחד: " 46 | ], 47 | [ 48 | "וקרבו. לפי שזו באה על שלחן המלך צריכה להעשות בכבוד ונקיות אבל קדשים הנשרפין בחוץ נאמר בהם וקרבו ופרשו וכן ושרפו באש את עורותם ואת בשרם ואת פרשם: " 49 | ], 50 | [], 51 | [], 52 | [], 53 | [], 54 | [], 55 | [ 56 | "ונמצה דמו על קיר המזבח. לפי שדמו מועט אינו מקובל במזרק שאם היה מקבלן בכלי לא יוכל להזות ולכך מולק בראשו של מזבח כדי שימצה מיד על המזבח: " 57 | ] 58 | ], 59 | [ 60 | [], 61 | [], 62 | [], 63 | [], 64 | [], 65 | [], 66 | [], 67 | [], 68 | [], 69 | [], 70 | [ 71 | "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו. לפי שאמר הקב\"ה על כל קרבנך תקריב מלח והללו אין מקבלין מלח: " 72 | ], 73 | [], 74 | [ 75 | "ולא תשבית מלח. לפי שהוא דבר המתקיים להודיע כי הקרבנות ברית לעולם לכפרה ולא לצורך הקב\"ה שהרי אין לפניו לא אכילה ולא שתייה אלא לזכו' בהם את ישראל כי כשאדם חוטא ומקריב קרבן ומתכפר לו ויודע שהוא נקי מחטאו הוא נזהר אחרי כן מלחטוא ומלהיות עוד מלוכלך בעבירו' אבל אם לא היה מתכפר היה מוסיף לחטוא כמו שאחז\"ל כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו ס\"ד אלא נעשית לו כהיתר. משל לאדם שבגדיו צואים אינו משמרן מן הטיט אבל אדם שבגדיו נקיים ויפים משמרן מכל טינוף ועל זה אמר שלמה בכל עת יהיו בגדיך לבנים וכן ארז\"ל רצה המקום לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות ולא יטנפו בחטא וגם צוה הרבה מצות שמן הדין אדם משמרן מעצמו וצוה אותם הקב\"ה כדי להרבות בשכרן של ישראל: " 76 | ] 77 | ], 78 | [], 79 | [ 80 | [], 81 | [ 82 | "נפש כי תחטא. אדם כי יחטא אין כתיב כאן אלא נפש וכן הנפש החוטאת היא תמות להודיע שעיקר החטא תלוי בנפש משל לשני בני אדם שחטאו למלך אחד נכרי ואחד מבני פלטרין שלו העלו שניהם לבימה לדון וצוה המלך לפטור את הנכרי ואת בן הפלטרין לדון ביסורין אמרו לו בני פלטרין שלו והלא גם זה חטא לך אמר להם זה נכרי ואינו מכיר בטובי אבל זה שהוא מבני ביתי ומכיר בטובי ופשע בי יצא דין זה עליו כך הגוף הוא נכרי שנבר' מן התחתונים אבל הנשמה שהיא מן העליונים ודינה להיו' טהורה ואפ\"ה חטאה לפיכך הגוף הושלך בקבר והנשמה תקבל היסורין ולעתיד לבא הקב\"ה מביא גוף ונשמה ודן אותם וכו': " 83 | ], 84 | [], 85 | [], 86 | [], 87 | [], 88 | [], 89 | [], 90 | [], 91 | [], 92 | [], 93 | [], 94 | [], 95 | [], 96 | [], 97 | [], 98 | [], 99 | [], 100 | [], 101 | [], 102 | [], 103 | [], 104 | [ 105 | "או הודע אליו. כתיב כאן ביחיד ובנשיא חוטא וי\"מ אותו כמו אם הודע אבל הרב בכור שור ז\"ל כתב לפי שנשיא ויחיד מביאין אשם תלוי דכתיב בנשיא ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו כלומר שאין יודע אלא ה' אלהיו שהוא ספק ואשם מביא אשם תלוי או הודע אליו אז מביא חטאת וכן אתה דורשו גבי יחיד דכתיב ביה ממצות ה' וראיה מתורת כהנים דדריש ואשם מלמד שמביא אשם תלוי אבל צבור וכהן משיח אין מביאין אשם תלוי צבור דכתיב הכא נפש אחת תחטא דמשמע אחת ולא צבור כהן משיח דכתיב ביה לאשמת העם כהן משיח כצבור הלכך לא כתיב בהו או הודע: " 106 | ], 107 | [], 108 | [], 109 | [], 110 | [], 111 | [], 112 | [], 113 | [], 114 | [ 115 | "והקטיר הכהן המזבחה. לא נאמר כאן ריח ניחוח רק בקרבן לפי שהקב\"ה מקפיד יותר על הגדולים כשהן חוטאין: " 116 | ] 117 | ], 118 | [ 119 | [ 120 | "ושמעה קול אלה. בא וראה שבכל הפרשיות כתיב שגגה וכאן ובשבועת בטוי לא כתיב שגגה לומר לך שגדול עונש השבועה שאפילו שגגתה עולה זדון וכן אמר שלמה אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא וגם כשיבא הקב\"ה לדון את הבריות ידון אותם עם מכשפים ומנאפים שנאמר והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים בשמי לשקר: " 121 | ], 122 | [], 123 | [], 124 | [], 125 | [], 126 | [], 127 | [ 128 | "ואם לא תגיע. לפי שטמא הנכנס למקדש ושבועת בטוי אינן נהנין מן החטא הקל עליהם הכתוב בקרבן עולה וירד אבל אוכל חלב ודם ואוכל ביום הכפורים ועושה מלאכה בשבת והבא על הערוה שנהנין מן החטא הם בקרבן קבוע וכ\"ש עובד ע\"ז בשוגג שפשט ידו בעיקר. ונהנ' מן ההקדש דאיכא תרתי שנהנה ונשבע לשקר כמו כן מביא אשם בכסף שקלים: " 129 | ], 130 | [], 131 | [], 132 | [], 133 | [], 134 | [], 135 | [], 136 | [], 137 | [], 138 | [], 139 | [], 140 | [], 141 | [ 142 | "אשם אשם. פרש\"י ז\"ל להביא אשם שפחה חרופה שמביא איל בן שתי שנים. ותימה דודאי כל איל הנזכר בתורה הוא בן שתי שנים אלא אימא להביא אשם שפחה חרופה שמביא אשם בכסף שקלים והכי איתא בת\"כ: " 143 | ] 144 | ], 145 | [ 146 | [], 147 | [], 148 | [], 149 | [], 150 | [], 151 | [], 152 | [], 153 | [], 154 | [], 155 | [], 156 | [], 157 | [], 158 | [], 159 | [], 160 | [], 161 | [ 162 | "וכל מנחת כהן. דאם לא היתה כליל אומר לא אוכל השירים דמאי דורון יש לפני המקום כמלא קמצו שאינו אלא דבר מועט דבשלמא ישראל המביא מנחה מביא עשרון והקומץ נקטר והשירים נאכלים לכהנים וכהנים משלחן גבוה קא זכו ונמצא כולו דורון אבל של כהן אם היה אוכל השירים אין זה דורון ולא דמי לחטאות ואשמות של כהנים דהתם החלב והאימורין נקטרי' עם העורות לאנשי משמר: " 163 | ] 164 | ], 165 | [ 166 | [], 167 | [], 168 | [], 169 | [], 170 | [], 171 | [], 172 | [], 173 | [], 174 | [], 175 | [], 176 | [ 177 | "זבח השלמים. למה נקרא שמם שלמים שמשימים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. וכן כתיב זובח תודה יכבדנני בשני נונין בעולם הזה ובעולם הבא: " 178 | ] 179 | ], 180 | [], 181 | [ 182 | [ 183 | "ויהי ביום השמיני. מצינו קריאה לשובע שנא' וקראתי אל הדגן והרביתי אותו קריאה לרעב שנא' כי קרא ה' לרעב. קריאה לגדולה שנאמר קרא משה לאהרן ולבניו ואמר לו משה כך אמר לי הקב\"ה למנות אותך כהן גדול ואני שמח עמך בגדולתך כמו ששמחת בגדולתי שנא' וראך ושמח בלבו: ", 184 | "ולזקני ישראל. כדי לגדלו בפניהם:" 185 | ], 186 | [ 187 | "קח לך עגל. ולא אמר פר לפי שע\"י העגל נתזלזלה הכהונה וע\"י העגל החזירה לו: " 188 | ], 189 | [ 190 | "קחו שעיר עזים. ועגל. כדי שידעו שנתכפר להם מעשה העגל מאחר שמצוה להם להקריב עגל: " 191 | ], 192 | [], 193 | [], 194 | [], 195 | [ 196 | "קרב אל המזבח. שהי' השטן מרא' לפניו דמות עגל והי' ירא שלא יהא ראוי לעבודה אמר לו משה קרב אל המזבח ואל תירא כי בך בחר ה': ", 197 | "וכפר בעדך ובעד העם. צ\"ע שהרי קרבן זה לא בא אלא בשביל אהרן וקרבן העם נאמר בסמוך כדכתיב ועשה את קרבן העם וכפר בעדם וא\"כ למה נ\"כ ובעד העם וי\"ל שבא ליתן טעם מפני מה יקריב תחל' קרבנו קודם הצבור אלא כדי שיבא זכאי ויכפר על החטא וה\"ק לו משה וכפר בעדך ואז משתהי' זכאי תוכל לכפר קרבן העם: " 198 | ], 199 | [], 200 | [], 201 | [], 202 | [], 203 | [], 204 | [], 205 | [], 206 | [], 207 | [], 208 | [ 209 | "ויקרב את המנחה. ואחר כך וישחט את השור ואת האיל לשלמים. וצ\"ע כי אין זה כסדר הצוויין בתחלה נא' ושור ואיל לשלמים והדר ומנחה בלולה בשמן: " 210 | ] 211 | ], 212 | [ 213 | [ 214 | "וישימו עליה קטרת. פי' על האש כי בשום מקום לא מצינו הקטרה על המחתה:", 215 | "אש זרה אשר לא צוה אותם. כלו' כבר הזהיר עליהם שלא לעשות כדכתיב ולא תעלו אש זרה וגם לא צוה אותם שלא התירה עתה להם לפי שעה כי לפעמים הקב\"ה אוסר דבר ומתירו לפי שעה לגדל שמו בגוים כמו שמצינו באליהו בהר הכרמל שהקריב בבמה על פי הדבור בשעת איסור הבמות. וכן נוכל לפרש לשרוף את בניה' באש אשר לא צויתי וגו': " 216 | ], 217 | [ 218 | "ותצא. לפי שלא עשו כהוגן דאע\"ג דמצוה להביא אש מן ההדיוט כדכתי' ונתנו בני אהרן אש וגו' היינו לאחר שירדה מן השמים פעם אחת אבל קודם לכן לא היה להביא מן ההדיוט שממעטי' בכבוד שמים שיאמרו באש של הדיוט נאכל הקרבן ולפי' כשהביאו אותה פגעה בהן האש היורדת מן השמים. וק\"ל שהרי קודם לכן כתיב ותצא אש מלפני ה' מיהו אז\"ל במסכת יומא שמתו מפני שהורו הורא' בפני משה רבן שדרשו ונתנו בני אהרן אש אע\"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט:", 219 | " וימותו לפני ה'. פלוגתא איכא בתורת כהני' רא\"א שמתו בחוץ במקום שהלוים מותרים ליכנס שנא' ויקרבו וישאום בכתנות' וא\"כ מאי לפני ה' שנגפן המלאך והוציאן לחוץ רע\"א לא מתו אלא בפנים שנא' לפני ה' ומאי ויקרבו וישאום בכתנות' מלמד שנתנו חכה של ברזל לתוך פיהם וגררום והוציאום לחוץ. ותימה לדברי ר' עקיבא א\"כ נטמא המשכן דאיקרי אוהל מטומאת מת וצריך הזאה שלישי ושביעי ולא מצינו שפסקו מעבודתם כלל וכן כתוב בפירוש ומפתח אהל מועד לא תצאו דבשלמא לר\"א א\"ל שדחפן המלאך לחוץ קודם יציאת נשמה אלא לר' עקיבא קשיא וצ\"ע: " 220 | ], 221 | [ 222 | "בקרובי אקדש. על ידי מיתת קרובין הללו אתקדש ואתגדל לעיני כל העם שישאו ק\"ו בעצמם מאלו וישמרו עצמן מלעשות כן וייראו ממני: " 223 | ], 224 | [ 225 | "ויקרא משה אל מישאל. אתמר בת\"כ מכאן שאין הכהנים מטמאין למתים שהרי אלעזר ואיתמר לא נטמאו לה' ותימה שהרי במקום אחר מצינו בפי' שהכהנים מוזהרין על טומאת מת דכתיב לנפש לא יטמא בעמיו. ועוד אלעזר ואיתמר כהנים הדיוטי' היו ולמה לא נטמאו לאחיהם וי\"ל דהא דקאמר מכאן שהכהני' אין מטמאין למתים היינו כהני' הדיוטים ביום משחתם שאין מטמאין לקרובים שיש להם דין כהני' גדולי'. וכן פי' הרב בכור שור גבי ראשיכם אל תפרעו דאע\"ג דכהנים הדיוטי' לא הוזהרו על פריעה ופרימה דמטמאין הן לקרוביהן ביום משחתם הרי הן ככהנים גדולים. ונ\"ל דהיינו האי דקאמר בסיפיה דקרא כי שמן משחת קדש עליהם: " 226 | ], 227 | [], 228 | [ 229 | "ועל כל העדה יקצוף. הקב\"ה יקצוף אם תתאבלו לפי שיהא נראה שלא נתקבלו לרצון הקרבנות שהקרבתם בעד העם. וא\"ת אם כן אחינו יהיו מחוללין שאין איש חס על מיתתן לכך נא' כל בית ישראל וגו': " 230 | ], 231 | [], 232 | [], 233 | [ 234 | "יין ושכר אל תשת. לפי שע\"י שתיות יותר מדאי בושות וחרפות באות עליו. וגם הקב\"ה צווח למי אוי למי אבוי וגו' למאחרים על היין. ועוד כתיב אל תרא יין כי יתאדם פי' אל תחמוד יין כי אחריתו דם. ועוד כתיב כי יתן בכוס עינו בכיס כתיב כלומר השכור נותן עינו בכוס והמוכרו נותן עיניו בכיס יתהלך במישרים כלו' לסוף ימכור כל אשר לו ויהיה הולך בביתו במישור כי לא יהיה בו דבר שיכשל בו אחריתו כנחש ישך שכשם שנתקללה האדמה בשביל הנחש כך נתקלל שלישי דהיינו חם על ידי יין ששתה נח. וי\"א אחריתו כנחש ישך קרי ביה בנחש שעל ידי יין ששתה אדם הראשון בברכת נישואין שלו כדפרי' לעיל נשתכר ועבר על צוויי של מקום ולבסוף נתקלל בנשיכת נחש שנאמר ואתה תשופנו עקב ולפי שנקנסה מיתה על האדם בשביל אותו יין נהגו העולם כשהמברך בצבור אומר סברי מרנן והם עונין לחיים וכן מצינו בשלהי במה אשה. מעשה ברבי עקיבא שעשה משתה לבנו ועל כל כוס וכוס אמר חמרא וחיי לפום רבנן ולפום תלמידיהון. ועיניך יראו זרות שע\"י היין האדם מתיר עצמו לעבירה ולאשה זרה ולנבול פה. ולא עוד אלא שעובד ע\"ז שנאמ' לא יהיה בך אל זר דכתיב וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק לעבוד העגל. ולבך ידבר תהפוכות שגורם לארבעה דברים ע\"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע ועוד אמר שלמה אל תהי בסובאי יין וגו' כבן סורר ומורה שנהרג על היין. ועוד אמרו ז\"ל בעירובין פרק הדר אמר ר' חייא בר אשי אמר רב כל שדעתו מיושבת עליו ביינו יש בו מדעת שבעים זקנים שכן יין נתן בשבעים. ואמר רבי חנינא כל המתפתה ביינו פי' שאע\"פ ששותה הוא מתרצה לעולם יש בו מדעת קונו שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח וגו' וריח כשתיה. ועוד אמרו רז\"ל יין נתן בשבעים וסוד נתן בשבעים נכנס יין יצא סוד. וגם עשרת השבטים גלו ע\"י יין שנאמר השותים במזרקי יין וגו' וכתיב בתריה לכן עתה יגלו בראש גולים וכן אתה מוצא ביונדב בן רכב שצוה את בניו אל תשתו יין כששמע ירמיה מתנבא על חרבן כדי שיתאבלו על ירושלים ושלא יבנו בתים אלא ישבו באהלי' והכתוב משבחן כדכתיב הוקם דברי יונדב בן רכב אמר הקב\"ה הואיל וכך היין גורם דין הוא שאצוה כהני שלא ישתו יין בבואם לשמש לפני. ועוד כשאדם מרבה לשתות יין יוצא מדעתו וכתיב כי שפת כהן ישמרו דעת. ועוד אז\"ל שכור אל יורה שנא' יין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהורות את בני ישראל וכן איתמר בעירובין פ' הדר. מעשה ברבן גמליאל שהיה מהלך בדרך וגו' ואמר רבי אלעאי בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו. ועוד יין נקרא בלשון ארמי חמר לומר שנכנס ברמ\"ח איברים ד\"א יין ושכר אל תשת לא נהיה כשאר אבלים שנותנין להם יין כדאמרינן בעירובין אמר רב חנן לא נברא יין אלא לנחם אבלי' ולשלם שכר לרשעי' שנא' תנו שכר לאובד ויין למרי נפש: " 235 | ], 236 | [], 237 | [], 238 | [], 239 | [], 240 | [], 241 | [], 242 | [ 243 | "ואת שעיר. פירש\"י דלא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו ופר חטאת דמלואים ועל פי הדבור היה אבל חטאות הפנימיות מצינו הרבה פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים. וקשה מפר החטאת דפרש' בהעלותך דלוים ושם פירש\"י שאותו חטאת אינו נאכל אע\"ג דחטאת החיצון היה. וי\"ל דרש\"י ר\"ל דלא מצינו חטאת חיצונה נשרף עור ובשר מחוץ למחנה אלא אותם שנים ואלו היאך לא נשרף העור ולא מחוץ למחנה מדמדמינן ליה לפר העולה אלא כל הבשר נשרפת לגבי המזבח כליל כמו פר העולה ואין קרוי שריפה אלא הקרבה. וי\"א מפני הטומאה נשרפה. ותימה דכיון דשעיר של ר\"ח היה הי' לו לקרב בטומאה דכל קרבנו' צבור קרבין בטומא' דכתיב במועדו ודרשינן אף בטומאה וצ\"ע: " 244 | ] 245 | ], 246 | [ 247 | [], 248 | [], 249 | [ 250 | "כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע. פרש\"י למעוטי גמל שפרסותיו סדוק' מלמעלה ומלמטה הם מחוברות וצ\"ע דא\"כ היה לו למעט גמל מדין שסועה ולכתוב ושסע איננו שוסע: " 251 | ], 252 | [], 253 | [], 254 | [], 255 | [], 256 | [], 257 | [], 258 | [], 259 | [], 260 | [], 261 | [], 262 | [], 263 | [], 264 | [], 265 | [], 266 | [], 267 | [], 268 | [], 269 | [], 270 | [], 271 | [], 272 | [], 273 | [], 274 | [], 275 | [ 276 | "וכל הולך על כפיו. פירש\"י כגון דוב וכלב וחתול דודאי מפריס פרסות ושוסע נינהו אך נאסרין מטע' הולך על כפיו וא\"כ צריך עיון גבי שפן וארנבת למה אסרן הכתוב מטעם שאין מפריסין פרסה היה לו לאוסרן מטעם שהולכים על כפים: " 277 | ], 278 | [], 279 | [ 280 | "וזה לכם הטמא. משמע לכם ולא לעכו\"ם וזה שאמר הכתוב ראה ויתר גוים שהתיר שקצים ורמשים משל לשני חולים שנכנס רופא לבקרם וכו' כדאיתא בפרשת משפטים: " 281 | ], 282 | [], 283 | [], 284 | [], 285 | [], 286 | [], 287 | [], 288 | [], 289 | [], 290 | [], 291 | [], 292 | [], 293 | [], 294 | [], 295 | [], 296 | [], 297 | [ 298 | "והייתם קדושים כי קדוש אני. וראוי שכיון שהוא קדוש ומשרתיו קדושים וכן ייסד הפייט נאה לקדוש פאר מקדושים: " 299 | ] 300 | ], 301 | [ 302 | [], 303 | [ 304 | "אשה כי תזריע. כי תזריע תחלה אז וילדה זכר ואם נקבה תלד כלומר ואם יזריע האיש תחלה אז נקבה תלד וזהו לשון ואם ומכאן אמרו ז\"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה. וי\"א שמצאו בספר הטבע שיש באשה שבעה נקבים שלשה מימין ושלשה משמאל ואחד באמצע אם נכנס הזרע באותן של ימין תלד זכר ואם בשל שמאל תלד נקבה ואם באמצע תלד טומטום או אנדרוגינוס כשהיא שוכבת על ימין נכנס הזרע באותן של ימין ותלד זכר וממהרת הטומאה לצאת ולפיכך אינה טמאה כי אם שבעה וטהרתה לשלשה וכשהיא שוכבת על שמאל יולדת נקבה ואין הטומאה ממהרת לצאת ולכך טמאה שבועים וזש\"ה שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני להוליד זכרים: " 305 | ], 306 | [], 307 | [], 308 | [], 309 | [], 310 | [ 311 | "וטהרה ממקור דמיה. מאי קאמר והלא אפי' רואה כל ימי טהר' דמיה טהורין ואפי' את\"ל אדמי טומא' קאי מ\"מ לא היה לו להזכיר דמים כי אין הדבר תלוי בדמים דאפי' בלידה יבישתא טמאה. וי\"ל דה\"ק וטהרה מדין מקור דמיה שדינם להיות טמאים ואע\"ג דקי\"ל בדמי טהרה שייך לו' בו לשון וטהרה לפי שלא היתה אוכלת בתרומה ובקדשים: " 312 | ], 313 | [ 314 | "וכפר עליה הכהן. יש לפרשו לשון נקיון כמו ההוא דכפר ידיה בגלימא דחבריה וכן וכפר על המטהר דמצורע וכן וכפר על הבית דנגעים וכן וכפר עליו דגבי זב דבכל אלו לאו כפרה ממש דחטא שייך בהו אע\"ג דעל עבירות נגעים באין מ\"מ הא איכפר בנגעים ויולדת אע\"פ שאמרו רז\"ל שחוטאת בשעה שכורעת לילד נודרת שלא תזקק עוד לבעלה מ\"מ לפי פשטיה דקרא לא משמע שיהא קרבנה בא על חטא ואין וכפר אלא נקיות כמו וחטאת את הבית: " 315 | ] 316 | ], 317 | [ 318 | [], 319 | [], 320 | [ 321 | "ושער בנגע. פי' שער שחור שהיה בו קודם שנולד בו הנגע ונהפך ללבן טמא הוא שהשער שנתלבן סימן הוא שנחלש הבשר שהנגע ממית הבשר כדכתיב גבי מרים אל נא תהי כמת וגם הזקני' כשנחלשים שער שלהם מתלבן אבל אם השער לבן קדמה לנגע אז אינו סימן טומאה שהרי לא נתלבן מחמת הנגע וכן אז\"ל בהרת קודמת לשער לבן טמא שער לבן קודם לבהרת טהור: " 322 | ], 323 | [ 324 | "והסגיר. כי אז יכיר הפשיון כי אדם הרואה דבר תדיר בכל יום והוא גדל מעט מעט אינו מבחין בגדולו וגם נח המתין שבעת ימים בשליחות היונה כדי להבחין בחסרון המים וליכא למימר הכא שיעשה סימן סביב הנגע ויבחין בפשיון דשמא בעל הנגע ימחוק הסימן ויעשנו ברחוק כדי שיראה שלא פשה ויטהרנו אבל בנתק עושה סימן מן השער דכתב והתגלח לפי שהוא סימן שאינו יכול להזדייף: ", 325 | "ועמוק. נמצא בתורת כהנים דלכך נאמר ועמוק אין מראה מן העור לגלות על קרא דלעיל שלא תאמר דהא כתיב לעיל עמוק מן העור אז הוא טמא אבל אם הנגע נשוה לבשר לא לכך נאמר ועמוק אין מראה דאפילו אין עמוק נשוה לבשר ונראה בעמוק שהוא כמו לבן גורם טומאה וצריך הסגר וכן יש לפרש גבי שחין דכתיב מתחלה והנה אין מראה שפל מן העור וגו' וטמאו הכהן וכתיב בתריה ושפלה איננה מן העור דמשמע דגורם טומאה וצריך הסגר. וכן יש לישב כל המקראות שבסדר הזה אבל לפרש\"י עמוק כמראה חמה עמוקה מן הצל לא ניחא כל כך מיהו משכח ליה באדם גרמוני שהוא לבן ביותר ואז אין מראה הנגע עמוק מן העור כי העור יותר לבן מן הנגע. מר\"ם ששמע מאביו הר' יעקב הלוי ז\"ל. ולכאורה דוחק הוא דהא אז\"ל בהרת עזה כשלג וא\"כ היאך יוכל למצוא אדם לבן יותר משלג: " 326 | ], 327 | [ 328 | "עמד בעיניו. פי' בעיניו של כהן שלפי ראות עיניו של כהן עמד ולא פשה אך לפירש\"י דפי' דקאי אנגע היה לו לכתוב עומד בעיניו: ושער שחור סימן אחר של טהרה. ויש לשאול אם בא זה בלא זה מהו. ואומר הרב בכור שור שזה תלוי בפלוגתא דרבי נתן ורבי יאשיה למ\"ד משמע זה בלא זה ומשמע שניהם כאחד בעי שני סימנין ולמ\"ד משמע כל אחד בפני עצמו סגי בחד סימן: " 329 | ], 330 | [ 331 | "ביום השביעי שנית. משמע שלא יטהר הנגע אא\"כ ימעט וכן פירש\"י כהה שהוכהה ממראיתו הא אם עמד במראיתו או פשה טמא והלכה רווחת היא כי עמד בעינו בשבוע שנייה אם לא פשה שהוא טהור והכי תנן במס' נגעים ארבע מראות מצטרפות זה עם זה להסגר ולפטור ולהחלט פי' להסגר את העומד בשבוע ראשונה, לפטור העומד בשבוע שנייה בסוף וה\"ה דאם היה כשלג תחלה ובסוף השבוע כסיד ההיכל דלא חשיב כהה אלא עומד עד שיתמעט ממראות נגעים. וי\"ל דלהכי נקט הכא והנה כהה הא אם עמד במראיתו ממש דטהור אלא לרבותא נקטיה שלא תאמר שאם נשתנה לסיד או מסיד לשלג דכנגע חדש הוא ובעי הסגר כבתחלה קמ\"ל דכעומד הוי ופטור. ד\"א דלהכי נקט והנה כהה אם נשתנה אפי' שוב פשה לא יטמא לכך נאמר אם כהה הנגע ולא פשה לו' הא אם פשה טמא אפילו כהה שהרי אם פשה תפשה דבתריה אכהה דלעיל קאי: " 332 | ], 333 | [ 334 | "ונראה שנית. מן הדין היה לו לכתוב שלישית דלגבי ראיות היא שלישית: " 335 | ], 336 | [ 337 | "צרעת הוא. גבי צרעת כתיב היא לשון נקבה אך כשהוא כתוב גבי נגע הוא לשון זכר: " 338 | ], 339 | [], 340 | [], 341 | [ 342 | "צרעת נושנת. כאן לא דקדק רש\"י ז\"ל כל הצורך ובתורת כהנים מסיק שער לבן סימן טומאה ומחיה סימן טומאה מלמד שמטמאה מחיה בלא הפכה והא דרשינן מדכתיב הוא: " 343 | ], 344 | [], 345 | [], 346 | [ 347 | "וביום הראות. פרש\"י אע\"פ שמפורש בקידושין שאין נגע ולא מחיה מטמאין בכ\"ד ראשי אברים משום דבעי לכל מראה עיני הכהן ואתא קרא למימר שאם פרח בהם נגע עד שנתגלה ונראה להדיא כגון שהבריא בשומן ונעשה ראש האבר רחב שהוא טמא ולא דקדק דלכאורה לאו בנתגלה מיירי אלא מחיה או נגע מטמאין בראשי אברים בלבד גזרת מלך הוא שהוא סימן טומאה כמו בשאר שראויה לטמא בנגעים שאם נתגלה בו שחוזר לטומאה וכן משמע בת\"כ: " 348 | ], 349 | [], 350 | [], 351 | [], 352 | [ 353 | "ונרפא. צ\"ע תיבה זו למאי אתא אמנם בת\"כ דריש פרח וזהו שחין יכול וכו' ת\"ל ונרפא. פי' שאם הוכה בדבר שמביא לידי שחין כגון לקה בעץ או באבן ותפח הבשר במקום ההכאה ואח\"כ פרח בו שחין שלא יהא טמא אא\"כ נרפא וחזר הבשר במקו' ההכאה ופרח בו השחין: " 354 | ], 355 | [ 356 | "או בהרת לבנה אדמדמת. בת\"כ דריש מלמד שמטמא בפתוך פי' מעורב בלובן ואודם לא פשתה בעור והיא כהה הא אם פשתה אפי' נשתנה טמא: " 357 | ], 358 | [], 359 | [], 360 | [], 361 | [], 362 | [], 363 | [], 364 | [], 365 | [], 366 | [], 367 | [], 368 | [], 369 | [], 370 | [], 371 | [], 372 | [], 373 | [], 374 | [ 375 | "והנה פשה הנתק בעור טמא הוא. תימה האי קרא למה לי והלא כבר נא' והנה לא פשה הנתק וטהר אותו ושמא יש לו' דאי לאו האי קרא הייתי מפרש קרא דוהנה לא פשה הנתק הכי כלו' אם לא פשה וגם שער שחור אין בו טמא אבל מפשיון בלבד לא יטמא ת\"ל והנה פשה דמפשיון בלבד טמא: " 376 | ], 377 | [ 378 | "ואם בעיניו. וצ\"ע מה בא זה ללמדנו והלא כבר נא' אם לא פשה טהור ושמא דין דשער שחור צמח בו בא ללמדנו בפי': " 379 | ], 380 | [], 381 | [], 382 | [], 383 | [], 384 | [ 385 | "בקרחתו. בין במקום שאין בו שער בין במקום שיש בו שער: " 386 | ], 387 | [], 388 | [], 389 | [], 390 | [ 391 | "בדד ישב. לפי שאותו חולי מתפשט בבני אדם הרגילין אצלו וגם אסור בתשמיש המטה לפי שהוא קשה לה: " 392 | ], 393 | [], 394 | [], 395 | [], 396 | [], 397 | [], 398 | [ 399 | "צרעת ממארת היא. כשתראה הצרעת מאירה שרפהו סופו שתפשוט הנגע: " 400 | ], 401 | [], 402 | [], 403 | [ 404 | "פחתת היא. פוחת והולך הוא ולכך באש תשרפנו ולא סגי לקרוע מקום הצרעת מן הבגד: " 405 | ] 406 | ], 407 | [ 408 | [], 409 | [ 410 | "זאת תהיה. ומכאן סמכו רז\"ל לו' דעל ל' הרע נגעים באים המצורע קרי ביה המוציא שם רע וגם מצינו ארבעה שנטרדו מן העולם על ידי לשונם בלע' דואג ואחיתופל וגחזי וכו' כדאי' בחלק וגם אלו אין להם חלק לעולם הבא וגם כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך במאי בצרעת ועוד כתיב מות וחיים ביד לשון מות אם ספר לשון הרע והחיים אם עסק בתורה והתורה היא רפואתו של לשון הרע שנא' מרפא לשון עץ חיים שעל ידי שהוא עוסק בתורה הוא נמנע מלשון הרע וקשה לשון הרע משפיכות דמים שהרוצח הורג נפש אחת והמספר לשון הרע הורג שלשה האומרו והמקבלו והנאמר עליו כמו שמצינו בדואג שנהרגו אנשי נוב עיר הכהנים שנא' עליהם ל' הרע ושאול שקבל נהרג באותו עון שנאמר עמוד נא ומחתני כי אחזני השבץ ואין שבץ אלא בגדי כהונה שנאמר ושבצת הכתנת שש ודואג שאמרו נטרד מן העולם הזה ומן העולם הבא שנא' גם אל יתצך לנצח וגו'. ועוד מצינו שקשה לשון הרע מע\"ז וג\"ע וש\"ד כדאיתא בערכין: ", 411 | "והובא אל הכהן. קרי ביה והוא בא שאין לו מי יביאנו שהכל בדלים ומתרחקין ממנו שנאמר בדד ישב מחוץ למחנה מושבו: " 412 | ], 413 | [], 414 | [ 415 | "ולקח למטהר שתי צפרים. הוא עשה מעשה פטוט וכו': " 416 | ], 417 | [ 418 | "ושחט את הצפור האחת. למה שוחט אחת ומשלח אחת לומר שאם יעשה תשובה אין הצרעת חוזרת עליו: " 419 | ], 420 | [], 421 | [], 422 | [], 423 | [], 424 | [], 425 | [], 426 | [], 427 | [], 428 | [], 429 | [], 430 | [], 431 | [], 432 | [], 433 | [], 434 | [], 435 | [], 436 | [], 437 | [], 438 | [], 439 | [], 440 | [], 441 | [], 442 | [], 443 | [], 444 | [], 445 | [], 446 | [], 447 | [], 448 | [ 449 | "ונתתי. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל ראו מה ביניכם לאומות העולם כשהן חוטאין אני מלקה בהם תחלה ואח\"כ בבתיהם שנאמר וינגע ה' את פרעה כו' אבל אתם אם חטאתם בתיכם אני מלקה תחלה שנאמר ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. וכי מה חטאו העצים והאבנים אלא כדי שיראו ויקחו מוסר וכן אתה מוצא כשחטאו ישראל ורצה הקב\"ה להגלותם הביא סנחריב על כל האומות כדי שיראו ישראל ויעשו תשובה שנאמר הכרת גוים וכו' כך הקב\"ה מראה לאדם ומלקה ביתו תחלה אם חזר בו מוטב ואם לאו בגדיו לוקים שנאמר אחר כן ולצרעת הבגד ועדיין אם חזר בו מוטב ואם לאו לוקה בגופו שנאמר לבסוף איש כי יהיה זב וגם לוקה בג' מינין הללו לשאת ולספחת ולבהרת וזש\"ה נכונו וללצים שפטים אמר הקב\"ה עד שלא בראתיו תקנתי לו את אלו. משל לעבד רע שנמכר בשוק והלך אדם לקנותו והכיר בו שהוא רע ולקח עמו כבלים ומקל לרדותו בהם אם יסרח כיון שסרח אסרו בכבלים והכהו במקל: " 450 | ] 451 | ], 452 | [ 453 | [], 454 | [], 455 | [], 456 | [], 457 | [], 458 | [], 459 | [], 460 | [], 461 | [], 462 | [], 463 | [], 464 | [], 465 | [], 466 | [], 467 | [], 468 | [], 469 | [], 470 | [], 471 | [], 472 | [], 473 | [], 474 | [], 475 | [], 476 | [], 477 | [ 478 | "ואשה כי יזוב. זש\"ה בעצלתים ימך המקרה על ידי שהאשה מתעצלת לבדוק את עצמה מדמיה מטמאה כל טהרות שעשתה למפרע ונעשית מכה ועניה כמו שמצינו בשפחתו של ר\"ג שהיתה מפנה חביות ממקום למקום והיתה בודקת עצמה בין כל אחת ואחת לסוף בדקה עצמה ומצאה טמא ואלו לא בדקה בין כל אחת ואחת היו כלן טמאות ולכך אמרו חכמים כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת: " 479 | ], 480 | [], 481 | [], 482 | [ 483 | "ואחר תטהר. במי מקוה שיש בהן מ' וכן דרשו רז\"ל אך במי נדה יתחטא מים שהנדה טובלת בהן וכתיב ורחץ את כל בשרו במים ודרשו רז\"ל מים שכל גופו עולה בהן ושערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה וסמך לדבר מי השלוח ההולכים לאט בגימטריא ארבעים הוו: " 484 | ] 485 | ], 486 | [ 487 | [ 488 | "אחרי מות. זש\"ה כטוב כחוטא, כטוב אלו שני בני אהרן שלא מתו אלא מפני שהורו הלכ' בפני משה רבן כדאיתא ביומא. כחוטא זה קרח ועדתו אלו נשרפו ואלו נשרפו אמר ר' אחא בר זעירא זהו שאמר איוב אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו לא היו בניו של אהרן דומין למטה שהרי המט' נכנס לפני ולפנים יבא לח שנאמר ויוצא פרח. וגם טיטוס הרשע נכנס בשלום ויצא בשלום ובני אהרן נכנסו בשלום ויצאו שרופים זש\"ה בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו למה בחורי בני אהרן אכלה אש לפי שבתולות לא הוללו שהרי כמה בתולות נאות יושבות עגונות וממתינות להם והם אמרו אחי אבינו מלך אבינו כהן גדול אחי אמנו נשיא אנחנו סגני כהונה אי זו אשה ההוגנת לנו ולכך לא נשאו ומתו בלא בנים ונ\"ל דהיינו דמהדר קרא וימותו כלומר בלא זכרון: " 489 | ], 490 | [], 491 | [ 492 | "בזאת. רמז לבית ראשון שיתקיים ת\"י שנים בגי' של בזא\"ת: " 493 | ], 494 | [], 495 | [], 496 | [], 497 | [], 498 | [ 499 | "גורל אחד לה' כו' לעזאזל. כתב הרב אברהם בן עזרא ז\"ל כשתגיע לשלשים ושלש תדענו וה\"פ כשתגיע לגל עד שעולה בגי' ל\"ג תמצא לו דומה שאותה תיבה מתחלקת לשנים כלומר גל עד בד בד והכא נמי תחלק האי תיבה לשנים לעז אזל וזהו שעיר המשתלח שהולך לעז לצוק ההר שהוא עז הולך מתרגמינן אזל: " 500 | ] 501 | ], 502 | [], 503 | [ 504 | [], 505 | [], 506 | [], 507 | [], 508 | [], 509 | [], 510 | [], 511 | [], 512 | [], 513 | [], 514 | [], 515 | [], 516 | [], 517 | [], 518 | [], 519 | [], 520 | [], 521 | [], 522 | [ 523 | "ואל אשה. לפי שהוא מצוי אצלה בימי טהרתה שייך למימר שלא תקרב ביאתה אלא המתן עד שתטהר: " 524 | ] 525 | ], 526 | [ 527 | [], 528 | [ 529 | "קדושים תהיו. וזהו קדושים תהיו כי קדוש אני ה'. אל תפנו אל האלילים. אפי' אמרו לשם שמים אנו עושין כדי להכיר הבורא ולהבדיל במה שהעכו\"ם עושין א\"ה אל תפנו: " 530 | ], 531 | [], 532 | [ 533 | "ואלהי מסכה לא תעשו לכם. מה לכם שהרי לעשות לאחרים יש אזהרה אלא אמר הקב\"ה ואלהי מסכה לא תעשו לאחרים ומה שאחרים עושין לא תקבלו באלוה: " 534 | ], 535 | [], 536 | [], 537 | [], 538 | [], 539 | [], 540 | [], 541 | [], 542 | [], 543 | [ 544 | "לא תלין. כתוב בת\"כ אין לי אלא שכר אדם שכר בהמה ושכר קרקעות מנין ת\"ל לא תלין פעולת שכיר הרי כל דבר במשמע. ומכאן יש ללמוד דהשוכר בית או בהמה מחבירו ומשהה שכרו שעובר עליו משום בל תלין ותלמוד שלנו אינו מזכיר קרקעות כלל: " 545 | ], 546 | [], 547 | [], 548 | [], 549 | [], 550 | [], 551 | [], 552 | [], 553 | [], 554 | [], 555 | [ 556 | "וערלתם. הפסוק הזה על תינוק אומר שלש שנים יהיה לכם ערלים שאינו יודע לדבר ובשנה הרביעית תאכלו את פריו שאז מתחיל לקרוא בתורה ומשם ואילך להוסיף לכם תבואתו כמו שאחז\"ל מכאן ואילך תקבל ליה כתורא מכאן אמרו חכמים בן ה' שנים למקרא בן י' למשנה: " 557 | ] 558 | ], 559 | [], 560 | [ 561 | [ 562 | "לנפש לא יטמא. כלו' אפי' לעמיו לקרובים וכ\"ש לנכרים: " 563 | ], 564 | [ 565 | "כי אם לשארו הקרוב אליו. איתמר בת\"כ הקרובה ולא הארוסה וגבי לאחותו פרש\"י הקרובה אליו לרבות הארוסה והיא הנותנת דכיון דכהן אינו מטמא לארוסתו א\"כ דין הוא שיטמא לאחותו ארוסה הואיל ואם הי' בעלה כהן אינו מתעסק בקבורתה: ", 566 | "לאחיו ולאחותו. איתמר בת\"כ יכול לאחיו ולאחתו מן האם ת\"ל לבנו ולבתו מה בנו ובתו שהם יורשין אף אחיו ואחותו היורשין אותו לאפוקי מן האם שאינן יורשין: " 567 | ], 568 | [ 569 | "ולאחותו הבתולה. אז\"ל לאחותו הוא דאינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה. ונמצא בספר הרמב\"ם ז\"ל דהיינו מת מוטל על הדרך והוא רחוק כ\"כ מבני אדם שאם יצעק המוצאו מאותו מקום לא יהא קולו נשמע לאחרים וזהו שאז\"ל קורא ואין אחרי' עונים אותו זהו מת מצוה וזהו חומרא גדול' דמשמע שאם אנו מוצאין שום מתעסקי' אחרי' דאין כהן יכול להטמא למת מצו': " 570 | ], 571 | [ 572 | "לא יטמא בעל בעמיו להחלו. פי' הרב בכור שור כמו לבעל בעמיו כלו' שאפי' לכהן גדול שמת שהוא בעל ואדון וקדושתו גדול' א\"ה לא יטמא לו כהן אחר אם אינו מקרובין המוזכרים בפסוק: " 573 | ], 574 | [], 575 | [], 576 | [], 577 | [], 578 | [], 579 | [], 580 | [], 581 | [], 582 | [], 583 | [], 584 | [], 585 | [], 586 | [ 587 | "אשר יהי' בו מום לא יקרב. תימה אמאי מצרכינן במס' קדושין קרא הנני נותן לו את בריתי שלום לו' כשהוא שלם ולא כשהוא חסר תיפוק ליה מהכא וצ\"ע: " 588 | ], 589 | [], 590 | [], 591 | [], 592 | [], 593 | [], 594 | [ 595 | "אך אל הפרכת לא יבא. בת\"כ עביד צריכותא מפרכת וממזבח דאי כתיב פרכת משום דלפני' ואי כתב מזבח משום דבר עבודה הוא: " 596 | ] 597 | ], 598 | [], 599 | [ 600 | [], 601 | [], 602 | [], 603 | [], 604 | [], 605 | [], 606 | [], 607 | [], 608 | [], 609 | [], 610 | [], 611 | [], 612 | [ 613 | "ומנחתו שני עשרונים. ארז\"ל זה חלוק מכל שאר כבשים דאין לך כבש בתורה שיהא במנחתו יותר מעשרון אבל מן הנסך אינו חלוק כדכתיב ונסכו יין רביעית ההין ולכך אנו מפרשים בתחלת המוסף שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש לפי שמצינו כבש שמנחתו חלוקה שהיא משני עשרונים אבל מן הנסוך אין אנו אומרי' כי אם ויין כנסכו בלבד ואין אנו מפרשי' הנסכי' לפי שלא מצינו שום כבש חלוק בנסוך היין ולכך כתי' ונסכו דהכא בה\"א למדרש ונסכה דאכלה מנחה קאי דאי כתי' ונסכו הוא אמינא דאכל עשרון ועשרון קאי. ולפי הפשט משמע כי אחד משני עשרונים הוי מנחת העומר שהוא עשרון והוא בא עם זה הכבש והעשרון השני הוא עשרון הראוי למנחתו ותדע שאין בנסכו כי אם רביעית כמו בשאר נסכים: " 614 | ], 615 | [], 616 | [], 617 | [], 618 | [], 619 | [], 620 | [], 621 | [], 622 | [], 623 | [], 624 | [], 625 | [], 626 | [], 627 | [], 628 | [ 629 | "אך בעשור לחודש. מהו אך לפי שכל שאר ימים טובים נקראי' מקרא קדש לאכול ולשתות ולהתענג וזה אסור בכל אלו לכך כתיב אך לו' שאינו נקרא מקרא קדש אלא לכבד היום להקריב קרבן ולאסרו במלאכה אך ועניתם את נפשותיכם בו כי יום כפורים הוא: " 630 | ], 631 | [], 632 | [], 633 | [], 634 | [], 635 | [], 636 | [], 637 | [], 638 | [], 639 | [], 640 | [], 641 | [], 642 | [ 643 | "אך בחמשה עשר יום. לפי שגבי פסח לא כתי' שמחה לפי שעדיין לא נלקטה שום תבואה וגבי שבועות לא כתי' אלא חדא שמחה לפי שהתבואה נלקטה אבל פירות האילן לא נלקטו אך בסוכו' שהכל נאסף אל תוך הבית וגם נמחלו העונות ביום הכפורי' כתיב ביה שלש שמחות ושמחתם דהכא ושמחת בחגך והיית אך שמח חדא מתבואה וחדא מפירות האילן וחדא ממחילת עונות וזש\"ה והיית אך שמח שאין לך להתעסק רק בשמחה: " 644 | ], 645 | [ 646 | "ולקחתם לכם. אז\"ל משלכם להוציא את השאול ואת הגזול שלא יהא סניגורו קטיגורו. משל למלך ששלח שלוחו לגבות בעיר מגבת שלו לאחר שגבה מצאו עירוני אחד קפחו ונטל את כליו וכל מה שבידו לימי' הוצרך העירוני הזה לדון לפני המלך ובא לשכור מי שילמד עליו זכות לפני המלך ומצאו אותו הגבאי אמר לו מה אתה עושה בכאן אמר לו יש לי דין לפני המלך ואני מבקש לשכור מי שידבר בשבילי אמר לו תן לי מה שגזלת ממני ואני אדבר בשבילך החזיר הכלי' לבד והלך לו למחר בא לדון לפני המלך שאלו יש לך אדם שילמד עליך זכות אמר לו הרי פלוני שילמד עלי זכות אמר לו מה זכות יש לך ללמד על זה אמר להם אני אומר לכם מה עשה לי חבירי זה כשהלכתי לגבות מגבת המלך מעיר פלוני עמד עלי בדרך וקפחני ונטל כל אשר לי והכלי' הללו הם מקצת כלי' שהחזיר לי על מנת שאלמד עליו זכות התחילו הכל ואמרו אוי לו לזה שנעשה קטיגורו סניגורו. (ובמדרש איתא סניגורו קטיגורו): ", 647 | "ביום הראשון. הלולב שאנו נוטלין ביום ראשון הוא סי' שזכינו בדין ביום הכיפורים וזש\"ה אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ במי הכתוב מדבר בישראל ובאומות העולם שהקב\"ה דן אותם ביום הכפורי' אלו ואלו נכנסין לדין ואין אנו יודעין מי הנוצחין אמר הקב\"ה טלו לולביכם בידיכם והכל יודעי' שזכיתם בדין משל לשני בני אדם שנכנסו לדון לפני המלך ולא היו יודעין הבריות מי נצח אלא מי שהוא יוצא במקל לבן או תפוח בידו אז יודעין שהוא יצא זכאי מלפני המלך:", 648 | " פרי עץ הדר. ארבע' מינין הללו יש מהן שיש בו טעם וריח כמו אתרוג והוא כנגד הצדיקים שיש בהם ריח תורה וטעם של מעשי' טובי'. באילן שבו גדל הלולב יש בו טעם ולא ריח וכנגדו הבינוני' של ישראל שיש בהם טעם של מצות ואין בהם ריח תורה. ההדס יש בו ריח ולא טעם והוא כנגד אותם שיש בהם ריח תור' ואין בהם מצות. וערבה אין בה לא טעם ולא ריח וכנגדן עמי הארץ שאין בהם לא ריח תורה ולא טעם של מצות ואנו אוגדין הארבעה ביחד רמז שאין הקב\"ה מתרצה לישראל עד שיהיו כולם לאגודה אחת שנא' הבונה בשמי' עליותיו ואגודתו על ארץ יסדה אימתי הקב\"ה מתעלה בזמן שכלנו נעשים אגודה ונ\"ל שלכך אנו אומרים בר\"ה ויעשו כלם אגודה אחת. ד\"א הלולב דומה לשדרה ההדס דומה לעין הערבה דומה לשפתים האתרוג דומה ללב ואין לך אבר אחד גדול מאלו ושקולין הן כנגד כל הגוף וזהו שאמר דוד כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך שיש לשבח להקב\"ה בפה ובלב ובעין ובשדרה שהוא כל הגוף שתלוי בשדרה: " 649 | ] 650 | ], 651 | [ 652 | [], 653 | [], 654 | [], 655 | [], 656 | [], 657 | [], 658 | [], 659 | [], 660 | [], 661 | [ 662 | "והוא בן איש מצרי. הוא גרם לו שברך את השם שדרכן של מצריים לבזות את השם כמו שאמר פרעה לא ידעתי את ה':", 663 | " וינצו במחנה. אמר לו חבירו אביך המצרי משה הרגו אמר לו במה אמר לו בשם המפורש כדפרשינן מיד ויקוב את השם ויקלל: " 664 | ], 665 | [ 666 | "למטה דן. הוא גרם לו המריבה כדאמרינן בפ\"ק דפסחים ההוא דהוה אמר דונו דינא אמר שמא משבט דן קא אתי: " 667 | ], 668 | [ 669 | "לפרוש להם על פי ה'. לפרוש משמע לפרש הכל שלא היו יודעין אם היה חייב סקילה מק\"ו דמקלל אביו ואמו דכתיב בהו אביו ואמו קלל דמיו בו או שמא אינו דין שיהא נדון במיתת ב\"ד כדי שלא יהא לו כפרה לפי שענשו גדול כדאמרינן גבי מעביר בנו ובתו באש איש כי יתן מזרעו ודרשינן מזרעו ולא כל זרעו מכאן אמרו המעביר כל זרעו פטור והאי פטור לאו פטור ממש קאמר דא\"כ מצינו חוטא נשכר אלא ר\"ל פוטרין אותו ממית' ב\"ד כדי שלא יתכפר בכך לכך הוצרך לומר לפרוש להם על פי ה' אבל במקושש שידעו בודאי שהוא חייב מיתה שנאמר מחלליה מות יומת אך לא ידעו באי זו מיתה הוא נהרג אם בחנק משום דכל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק או דילפינן חלול מע\"ז לכך לא נאמר בו לפרוש אלא כי לא פורש מה יעשה לו. וקשה כאן ולשם לרבי יהודה דאמר שאינו נהרג עד שיודיעוהו באי זו מיתה נהרג א\"כ איך נתחייבו אלו ושמא התרו בהן בכל ארבע מיתות ב\"ד והתירו עצמן למיתות כלן ומיהו קשיא למ\"ד התראת ספק לא שמה התראה שהרי בכל מיתה ומיתה הויא לה התראת ספק ודוחק הוא שיהו בהם כל כך עדים שהתרו להם מכלם ביחד ושמא אפשר להיות כן מדכתיב כאן וסמכו השומעי' ולא כתיב העדים וכן במקושש כתיב ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש משמע שהרבה היו שם. ועוד י\"ל חברים היו וס\"ל דחבר אין צריך התראה. תן לחכם ויחכם עוד: " 670 | ], 671 | [], 672 | [ 673 | "וסמכו כל השומעים. איתא בת\"כ מה נשתנה מיתה זו שהיא בסמיכה אלא לפי שבשעת גמר דין צריכין העדים לומר בפי' כמו ששמעו מפי המברך לפיכך סומכין ידיהם עליו לומר העון הזה שאתה גורם לנו עליך יהיה: " 674 | ], 675 | [ 676 | "איש איש כי יקלל אלהיו. אפילו המקלל הנשיא ונשא חטאו במלקות שנאמר אלהים לא תקלל וגו' ונוקב שם ה' מות יומת מברך את ה' כמו מה אקב לא קבה אל אותו יומת שפשט ידו בעיקר: " 677 | ] 678 | ], 679 | [ 680 | [ 681 | "בהר סיני. כל הפרשיות של מעל' מראש הספר ועד כאן נאמרו באהל מועד וכלהו שייכי באהל כמו הקרבנות ומצורעים ובעלי קריין ויולדות וכהני' ולוים וכל הענין אבל שתי פרשיות הללו בהר סיני ואם בחקתי לא שייכי כל כך באהל מועד ולא לכהנים לכך נאמר בהר סיני ומ\"מ כתבינהו בתורת כהנים לפי שמדברות בשביעית ביובל וערכין וחרמים דשייכי בת\"כ. שהם המתקדשים בשני' וביובל וגם כתיב והעברת שופר תרועה וכתיב במקום אחר ובני אהרן יתקעו לפיכך נצטרפו כאן בת\"כ ומשום דלא תיסוק אדעתין שנאמרו באהל מועד כתיב בהר סיני: " 682 | ], 683 | [], 684 | [], 685 | [], 686 | [], 687 | [], 688 | [], 689 | [ 690 | "וספרת לך. לכאו' משמע דמצוה אתא לאשמועי' דמצוה למימני יומי ושבועי כמו בספירת העומר ואי קשיא בזבה דכתיב וספרה הי' לה לברך כמו בספירת העומר. וי\"ל שמא תראה וסותרת ונמצאת ברכה לבטלה: " 691 | ], 692 | [], 693 | [], 694 | [], 695 | [], 696 | [], 697 | [], 698 | [], 699 | [], 700 | [], 701 | [], 702 | [], 703 | [ 704 | "וכי תאמרו. תימא מאי קאמר והלא מה שלקטו בשנה הששית הוא לאכול בשביעית אלא סרס המקרא וה\"ק וכי תאמרו בשנה השביעית מה נאכל מכאן ואילך: " 705 | ], 706 | [], 707 | [], 708 | [ 709 | "ובני ישראל עשו. קיימו מה שכתוב בפרשה: " 710 | ], 711 | [], 712 | [ 713 | "כי ימוך אחיך וגו'. על שעשה סחורה בפירות שביעית כדפירש\"י וכן מצינו בימי ירמיה שנמכרו ישראל לעכו\"ם לפי שחללו השביעית שנא' ויגל את השארית וגו' וכתיב עד רצתה הארץ את שבתותיה. ", 714 | "ובא גואלו זה הקב\"ה שנא' אשר לו אלהי' קרובים אליו. ", 715 | "וגאל את ממכר אחיו אמר לו ירמיה להקב\"ה רבון העולמי' קיימת להם כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו קיים להם וגאל את ממכר אחיו שאתה קראת אותם אחים שנא' למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך וזש\"ה למענכם שולחתי בבלה: " 716 | ], 717 | [], 718 | [], 719 | [], 720 | [ 721 | "ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה. איש זה הקב\"ה שנא' ה' איש מלחמה כלו' בעל ואדון כמו איש נעמי שמכר מושב ביתו לכשדים שנא' כי בחר ה' בציון אוה למושב לו:", 722 | " והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו. שנא' לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם: " 723 | ], 724 | [], 725 | [], 726 | [], 727 | [], 728 | [], 729 | [], 730 | [], 731 | [], 732 | [ 733 | "לתת לכם את ארץ. כדאמרינן בשלהי מסכת כתובות לעולם ידור אדם בארץ ישראל ואפי' בעיר שרובה עכו\"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפי' בעיר שרובה ישראל שכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' להיות לכם לאלהים. וכן דוד הוא אומר כי גרשוני היום וגו': " 734 | ], 735 | [], 736 | [], 737 | [], 738 | [], 739 | [], 740 | [], 741 | [], 742 | [], 743 | [ 744 | "וכי תשיג יד גר. גר זה מלכות מדי. תושב זו מלכות יון: ", 745 | "או לעקר משפחת גר. זו מלכות אדום שתעקר: " 746 | ], 747 | [ 748 | "אחרי נמכר גאולה תהי' לו. שנא' כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה:", 749 | " אחד מאחיו יגאלנו. נ\"ל דהיינו הקב\"ה שהוא אחד ואחיו שנא' למען אחי ורעי: " 750 | ], 751 | [ 752 | "או דודו. זה הקב\"ה שנא' זה דודי וזה רעי: ", 753 | "או בן דודו. זה מלך המשיח שנא' בו אמר אלי בני אתה כמו שדרשוהו ז\"ל במסכת סוכה:", 754 | " או השיגה ידו. ע\"י מצות וזכיות שבידו ונגאל: " 755 | ], 756 | [ 757 | "וחשב עם קונהו. זה עשו שקנהו בעוה\"ז:", 758 | " כימי שכיר יהיה עמו. שישיב לו שכירותו כד\"א מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו וגו': " 759 | ], 760 | [], 761 | [], 762 | [ 763 | "לא ירדנו בפרך. שמוזהרין אוה\"ע שלא להשתעבד בישראל יותר מדאי כדאי' בשלהי מס' כתובות: " 764 | ], 765 | [ 766 | "ואם לא יגאל באלה. המשפטי' אשר תשים לפניהם שלא קיימו המצות מ\"מ לא אניחם בגלות אלא ויצא בשנת היובל כלו' ביום שימשוך הקב\"ה ביובל ויתקע בשופר כדכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וגו':", 767 | " הוא ובניו עמו. הקב\"ה ובני ישראל עמו שנא' ושב וקבצך ישוב לא נא' אלא ושב: " 768 | ], 769 | [ 770 | "כי לי בני ישראל עבדים. ולא עבדי עשו:", 771 | " אני ה' אלהיכם. וכתיב עוד לא תעשו לכם אלילים ומה שייך זה לכאן אלא אומר אני שבא ליתן טעם על מה אנו נגאלין בלא קיום המצות שהרי מ\"מ קיימו דבור לא יהי' לך אלהי' אחרים: " 772 | ] 773 | ], 774 | [ 775 | [ 776 | "ואבן משכית. אבן שיש בו צורה ובנ\"א מסתכלין בה ומשתחוים עליה ודומה שמשתחוה לצורה ומשכית ל' שכיה שהכל סכין ביופיה: " 777 | ], 778 | [ 779 | "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו. אתקש מקדש לשמירת שבת לו' לך מה שמירת שבת לעולם שנא' אות היא לעולם אף מורה מקדש לעולם שאף בחורבנו אסור ליכנס בו: " 780 | ], 781 | [ 782 | "אם בחקותי וכו' ורדפו מכם חמשה וכו'. תימה שהרי חשבון זה אינו דחמשה למאה הוי אחד שרודף עשרים ומאה לרבבה הוא שאחד רודף מאה. וי\"ל דתפלת צבור עדיפא אי נמי ה\"ק ומאה מכם כלומר מאה מנינים של חמשה רבבה ירדופו דה\"נ אחד לעשרים ומיהו אותו חשבון דפרשת האזינו דכתיב איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה הוי אחד רודף חמשת אלפים ועוד קשיא מהתם דהא אמרי' מדה טובה מרובה ממדת הפורענות ולכאורה התם ר\"ל אחד מן האומות ירדוף אלף מישראל ושנים רבבה והכא גבי טובה לא קאמר אלא אחד מישראל ירדוף עשרים. ונ\"ל דהתם נמי ר\"ל שהרודפים ישראל והנרדפים עכו\"ם ולעיל קאי לו חכמו ישכילו זאת האומות ישכילו זאת יבינו לאחריתם איך היה שרודף אחד מישראל אלף עכו\"ם דהיינו שמשון שהרג אלף פלשתים כדכתי' בלחי החמור הכיתי אלף איש. ושנים יניסו רבבה זה יהונתן ונטרו אם לא כי צורם מכרם לאומות ביד אלו וה' הסגירם וא\"כ היה להם להבין שה' פעל כל זאת. א\"נ הכא רודפים והורגים קאמר כדכתיב ונפלו אויביכם לפניכם לחרב אבל התם יניסו כתיב אבל לא הורגין: " 783 | ], 784 | [], 785 | [], 786 | [], 787 | [], 788 | [], 789 | [], 790 | [], 791 | [], 792 | [], 793 | [], 794 | [], 795 | [], 796 | [], 797 | [], 798 | [], 799 | [], 800 | [], 801 | [], 802 | [], 803 | [], 804 | [], 805 | [], 806 | [], 807 | [], 808 | [], 809 | [], 810 | [], 811 | [], 812 | [], 813 | [], 814 | [], 815 | [], 816 | [], 817 | [], 818 | [], 819 | [], 820 | [], 821 | [ 822 | "או אז יכנע לבבם הערל. בעון חילול שבת שהוא שביעי כמנין א\"ז יכנע לבבם: " 823 | ] 824 | ], 825 | [ 826 | [], 827 | [], 828 | [], 829 | [], 830 | [], 831 | [], 832 | [], 833 | [], 834 | [], 835 | [], 836 | [], 837 | [], 838 | [], 839 | [], 840 | [], 841 | [], 842 | [], 843 | [], 844 | [], 845 | [], 846 | [ 847 | "והיה השדה בצאתו ביובל. איתא בת\"כ מגיד ששדה לשון זכר וצריך פי' לפירושו וכי לא ידעינן דשדה נזכר בכל מקום לשון זכר אלא ה\"ק מה שהשדה לשון זכר מבאר סיפיה דהאי קרא דכתיב לכהן תהיה אחוזתו וכדמסיק התם מנין אתה אומר לשדה שיוצאה לכהנים ביובל דכתיב או אל אחד מבניו הכהנים והרי היא תחת ידו ומנין שיכול הרי היא כשלו כדמסיק התם בערכין בשל אחרים אני זוכה בשלי לא כ\"ש ת\"ל לכהן תהיה אחוזתו ולא תסתלק לכהנים אבל כיון דשדה נזכר בלשון זכר אי הוה קאי אשדה ה\"ל למיכתב יהי' אחוזתו: " 848 | ], 849 | [], 850 | [], 851 | [], 852 | [], 853 | [], 854 | [], 855 | [], 856 | [], 857 | [ 858 | "מזרע הארץ. לרבות שום ושחלים וגרגיר מכאן היה הרב רבי\"ה מתרץ מה שמקשים העולם על מאי דאמרי' המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל היא ביד כהן משום דכתיב עריסותיכם ומקשי' א\"כ אמאי לא אמרי' הכי דהמפריש מעשרותיו בשבלי' אינן מעשר משום דכתיב דגנך ולהא ניחא משום דכתיב גבי מעשר וכל מעשר הארץ מזרע הארץ דמרבי' בת\"כ כל דברים הנאכלין הנזרעין בגרן כגון שום ושחלים וגרגיר וי\"א דמדאצטריך קרא דמעשר מן המעשר למפטר לוי מתרומה גדולה כשהקדים ישראל מעשרותיו בשבלים כדמסיק במס' ביצה מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מכלל דשם מעשר חל עליו שפיר כשהקדימו בשבלין אמנם להא דפריך אי הכי אפי' הקדימו בכרי נמי קשיא ויכולין אנו לומר דלא איצטריך קרא דמעשר מן המעשר למפטר לוי מתרומה גדולה אלא היכא דקדים בכרי דאז חל שם מעשר אבל כי הקדימו בשבלין דאין שם מעשר חל עליו דכתיב מעשר דגנך לא איצטריך קרא והדרא קושיא לדוכתא אמאי אינו גזל ביד הלוי. אבל י\"ל דמסקנא ניחא דמשני האי אידגן והאי לא אידגן א\"כ לפטרו מתרומה גדולה כשהקדימו בכרי לא אפשר וא\"כ קרא למעשר מן המעשר אתא להקדימו בשבלין מכלל דמשהוא בשבלין חל עליו שם מעשר והמבין יבין: " 859 | ], 860 | [], 861 | [], 862 | [], 863 | [ 864 | "אשר צוה ה' את משה כדאי השליח לשלחו אל בני ישראל כדי הם מי שנשתלח להם שזכות בני ישראל גרמה לו: " 865 | ] 866 | ] 867 | ], 868 | "sectionNames": [ 869 | "Chapter", 870 | "Verse", 871 | "Comment" 872 | ] 873 | } -------------------------------------------------------------------------------- /server/assets/meforshim/rashbam/vayikra.json: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | { 2 | "language": "he", 3 | "title": "Rashbam on Leviticus", 4 | "versionSource": "http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/rashbam.htm", 5 | "versionTitle": "Rashbam on Leviticus - Daat", 6 | "status": "locked", 7 | "license": "Public Domain", 8 | "actualLanguage": "he", 9 | "languageFamilyName": "hebrew", 10 | "isSource": true, 11 | "isPrimary": true, 12 | "direction": "rtl", 13 | "heTitle": "רשב\"ם על ויקרא", 14 | "categories": [ 15 | "Tanakh", 16 | "Rishonim on Tanakh", 17 | "Rashbam", 18 | "Torah" 19 | ], 20 | "text": [ 21 | [ 22 | [ 23 | "ויקרא אל משה - לפי שכתב למעלה בסוף הספר ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו' - לכך קראוהו הקב\"ה מתוך אהל מועד, וכן פירוש המקרא: ויקרא אל משה מאהל מועד וידבר אליו לאמר. מאהל - מוסב על ויקרא - כמו: ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר. וישמע את הקול מדבר מאהל - מעל האהל שמע את הקול. ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה לאמר. כפל לשון של וידבר, כמו שפירשתי בפרשת נח, כאשר יאמר: דבר אל אהרן ואמרת. כן יאמר: וידבר למשה לאמר למשה. " 24 | ], 25 | [ 26 | "כי יקריב - כשיתנדב קרבן שאינו חובה, בשביל חטא." 27 | ], 28 | [ 29 | "אם עלה - שהתנדב בלשון זה. ולפנינו מפרש ואם זבח שלמים. ", 30 | "לרצונו - אם זכר תמים יקריבנו ולפתח אוהל מועד אז יהיה לו לרצון. אבל בחולה ובעל מום כתיב: הירצך או הישא פניך. וכן: ומנחה לא ארצה מידכם. " 31 | ], 32 | [], 33 | [ 34 | "והקריבו - קבלת הדם והולכתו כדי לזורקו על המזבח. וגם רבותינו כך פירשוהו. ", 35 | "אשר פתח אהל מועד - ולא מזבח שבתוך אהל מועד. " 36 | ], 37 | [], 38 | [], 39 | [ 40 | "הפדר - חלב. " 41 | ], 42 | [ 43 | "וכרעיו - רגליו " 44 | ], 45 | [], 46 | [], 47 | [], 48 | [], 49 | [], 50 | [ 51 | "ומלק - חכמים פירשו היאך, מדכתיב: ומלק את ראשו - ולא כתיב ומלק אותו, כמו שכתוב: ושחט אותו. פירש דונש: כי ראיה הוא לדברי רבותינו שראו עבודת בית המקדש, כי הוא חותך בצפורנו שדרה ומפרקת מאחריו, עד שמגיע לצואר ויורד וקוצץ עד שמגיע לסימנין וקוצצן. ", 52 | "ונמצה - בדבר רך ראוי לומר כן, כדכתיב: את קובעת כוס התערלה שתית מצית. אך שמריה ימצו. " 53 | ], 54 | [ 55 | "מראתו - כמו: ושמתיך כראי. הוי, מוראה ונגאלה. ענין טנוף המה. ותרגומו: זקפיה. והוא כריעי וזבל. ", 56 | "בנצתה - גם הנוצה עם הזפק. " 57 | ] 58 | ], 59 | [ 60 | [ 61 | "מנחה - כבר פירשתי לשון דורון בבראשית. מגזרת נחה את העם. " 62 | ], 63 | [ 64 | "מלא קמצו - חכמים פירשו במסכת יומא: שקומץ בשלוש אצבעותיו האמצעים. ", 65 | "אזכרתה - לשון זכר רגיל, לומר בלבונה מפני הריח העולה. וכן כתיב: מזכיר לבונה. וכן: והיתה ללחם לאזכרה. מיני מנחות הכתובות כאן מפורשים במנחות, מנין חלותיהם וכמה לבונה וכמה שמן בכל אחת ומהו מחבת ומה היא מרחשת. מרחשת - כלי עמוק ומעשיה רוחשין, אבל מחבת אינו עמוק וכולן באות מצה, כמ\"ש: בצו את אהרן. " 66 | ], 67 | [], 68 | [], 69 | [], 70 | [], 71 | [], 72 | [], 73 | [], 74 | [], 75 | [ 76 | "וכל דבש - פירות האילן תמרים קרויין דבש. " 77 | ], 78 | [ 79 | "קרבן ראשית - שתי הלחם בעצרת הקרוין מנחה חדשה. ובכורי פירות המפורשים בכי תבא. ", 80 | "תקריבו אותם לה' - בעזרה תביאו אותם לתנופה ולא לקרבן המזבח. " 81 | ], 82 | [], 83 | [ 84 | "ואם תקריב - לכשתקריב מנחת העומר.", 85 | "גרש - כמו: ויגרס בחצץ שיני - טחון ברחים של גרוסות. " 86 | ] 87 | ], 88 | [ 89 | [ 90 | "שלמים - מאחר שאינו לשון עולה אינו כליל אלא לשון שלמים. שמשמע לשון נדר וצריך לשלם את נדריו שהוא לשון תשלומים, אז יהא דינו כמו שמפרש והולך. ורבותינו פירשו: לשון שלום, שהכל זוכין בו: אימוריו לגבוה, חזה ושוק לכהנים, בשרו נאכל לבעלים. " 91 | ], 92 | [], 93 | [], 94 | [ 95 | "היתרת - שמייתר וגדל על הכבד. " 96 | ], 97 | [], 98 | [], 99 | [], 100 | [], 101 | [ 102 | "לעומת העצה - הכליות - חכמים פירשו בשחיטת חולין היאך מסירין אותה. " 103 | ], 104 | [], 105 | [], 106 | [], 107 | [], 108 | [], 109 | [], 110 | [], 111 | [ 112 | "בכל מושבותיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו - אפילו בכל מושבותיכם שנאכלין חולין ואיך שם קרבן וחלב ודם למזבח. " 113 | ] 114 | ], 115 | [ 116 | [], 117 | [ 118 | "אשר לא תעשינה - בכל חייבי כריתות שהם בלא תעשה פירשו חכמים בכריתות ובהוריות חוץ מפסח ומילה שהם מצות עשה. ", 119 | "מאחת מהנה - פירשו חכמים: מקצת של אחת מהנה, כגון שם משמעון. " 120 | ], 121 | [ 122 | "לאשמת העם - חכמים דרשו: הרי משיח כציבור בהוריות. אך לפי הפשט: משמע לפי שבכהנים נאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל - וכל שכן כהן גדול שהוא מומחה לרבים. אם כהן משיח יחטא, בהוראתו גם להחטיא את העם עמו, והקריב על חטאתו וגו'." 123 | ], 124 | [], 125 | [], 126 | [], 127 | [], 128 | [], 129 | [], 130 | [], 131 | [], 132 | [ 133 | "אל שפך הדשן - דכתיב בצו את אהרן." 134 | ], 135 | [], 136 | [], 137 | [], 138 | [], 139 | [ 140 | "את פני פרכת - לפי הפשט: את פני פרוכת הקודש, פרכת המבדיל בין הקדש ובין קדשי הקדשים, ומה שפירש שם פרכת הקדש, משמע שיהיו ההזאות כנגד אמצעית הפרוכת מבחוץ שכנגד ארון הקודש שמבפנים. " 141 | ], 142 | [], 143 | [], 144 | [], 145 | [], 146 | [ 147 | "אשר נשיא יחטא - כמו: ואשר נתן כתר מלכות בראשו. כמו: וכתר מלכות אשר נתן בראשו. ", 148 | "מצות ה' אלהיו - כלומר, אם ירא שמים הוא ולא במזיד אלא בשוגג. " 149 | ], 150 | [ 151 | "או הודע - כמו אם הודע. כך רגילין לפרש. ואני אומר: או הודע על ידי אחרים. " 152 | ], 153 | [], 154 | [ 155 | "מזבח העולה - החיצון ולא הפנימית כמשיח וציבור. " 156 | ], 157 | [], 158 | [], 159 | [], 160 | [], 161 | [], 162 | [], 163 | [], 164 | [], 165 | [], 166 | [ 167 | "כאשר יוסר חלב הכשב - חלבו האליה תמימה לעומת העצה. " 168 | ] 169 | ], 170 | [ 171 | [], 172 | [ 173 | "ונעלם ממנו והוא טמא ואשם - על ששכח שהוא טמא ונכנס למקדש, או אכל קודש ששניהם במזיד בכרת. " 174 | ], 175 | [ 176 | "והוא ידע ואשם - שנודע לו עכשיו שהוא טמא ויודע שהוא אשם. " 177 | ], 178 | [], 179 | [], 180 | [], 181 | [], 182 | [ 183 | "ולא יבדיל - סימן אחד מולק ולא שנים. " 184 | ], 185 | [ 186 | "והזה מדם החטאת - אוחז בגוף ומזה מרחוק והנשאר ימצה, אבל עולת העוף אין בו הזייה אלא ונמצא דמו. " 187 | ], 188 | [], 189 | [], 190 | [], 191 | [ 192 | "מאחת מאלה - על אחת מג' עבירות אלה. ", 193 | "ושמעה קול אלה - ושבועת ביטוי וטומאת מקדש וקדשיו. " 194 | ], 195 | [], 196 | [ 197 | "מקדשי ה' - נהנה מן הקדש וזהו אשם מעילות. " 198 | ], 199 | [ 200 | "ונתן אותו לכהן - את איל אשם יתן לכהן לכפר בו. " 201 | ], 202 | [ 203 | "ולא ידע ואשם - באשם תלוי מדבר, כמו שנאמר: על שגגתו אשר שגג. " 204 | ], 205 | [ 206 | "והוא לא ידע - כשנתחלף לו חלב בשומן ואכלו ולא ידע שיש כאן חלב, אבל לבסוף כשהוא שמע שספק חלב ספק שומן אכל. והביא איל תמים מן הצאן לאשם. עד שיודע שודאי חלב אכל יביא חטאת. " 207 | ], 208 | [], 209 | [], 210 | [ 211 | "וכחש בעמיתו וגו' - אשם גזילות בפרשת זו. " 212 | ], 213 | [], 214 | [], 215 | [ 216 | "ביום אשמתו - כשיתודה לשוב מחטאתו על אחד מכל האמורים למעלה, פיקדון או גזל או עושק או אבידה. " 217 | ] 218 | ], 219 | [ 220 | [], 221 | [ 222 | "זאת תורת העולה - כל הקורבנות האמורים בפרשת ויקרא, חוזר וגומר כל דיניהם. ", 223 | "היא העולה - הנקטרת ביום, כדכתיב: ביום זבחכם - ביום הקריבו את זבחו. ", 224 | "כל הלילה - תגמר הקטרתה. ", 225 | "ואש המזבח תוקד בו - בלילה כמו ביום. " 226 | ], 227 | [ 228 | "מדו - כמו: בנו [ציפור] בנו [בעור] ומדיו קרועים לשון בגדים. ", 229 | "והרים את הדשן - [תרומת הדשן] היא זו מצותה בכל יום [קודם] לתמיד של שחר, אבל והוציא את הדשן - הוא לזמן מרובה לפנות את המזבח מרוב דשן שעליו. " 230 | ], 231 | [], 232 | [], 233 | [], 234 | [], 235 | [], 236 | [ 237 | "בחצר אהל מועד - בעזרה ולא בירושלים. " 238 | ], 239 | [], 240 | [ 241 | "יקדש - קודם הנגיעה יהיה טהור. " 242 | ], 243 | [], 244 | [ 245 | "זה קרבן אהרן ובניו - לפי הפשט: בני אהרן הכהנים הגדולים העומדים תחתיו. וחכמים דרשו: על כהן הדיוט, כשעושה עבודה ראשונה צריך חינוך במנחה. " 246 | ], 247 | [ 248 | "מרבכת - לפי ענינו רכה בשמן לפי שהיה מאפה תנור צריך להרביכה בשמן. ", 249 | "תפיני - לשון אפייה, אלף חסירה. והרבה יש. לא יהל שם ערבי - לא יאהל. וימש חשך, כמו ויאמש. " 250 | ], 251 | [], 252 | [], 253 | [], 254 | [], 255 | [], 256 | [ 257 | "תכבס - שלא יהא נאמר כנותר שבשריפה. " 258 | ], 259 | [], 260 | [], 261 | [ 262 | "וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' - חטאות הפנימיות. פר כהן המשיח, ופר העלם דבר של צבור, ופר ושעיר של יום הכפורים, ושעיר עבודת כוכבים, כל אלו ה' כתיב בהם מתנות לפנים בהיכל על הפרכת ומזבח הזהב. וזהו פשוטו. " 263 | ] 264 | ], 265 | [ 266 | [], 267 | [], 268 | [], 269 | [], 270 | [], 271 | [], 272 | [], 273 | [], 274 | [], 275 | [ 276 | "וחרבה - מנחת חוטא ומנחת סוטה." 277 | ], 278 | [], 279 | [ 280 | "אם על תודה - שנדר בלשון תודה ולא הזכיר לשון שלמים. וסתם תודה מביא קרבן על שניצל מצרותיו, כמו שאמרו חכמים: ארבעה צריכין להודות. ורבותינו פירשו: כל החלות ארבעים הם ופירשו שמנן כמה, וכמה עשרונים " 281 | ], 282 | [], 283 | [], 284 | [], 285 | [ 286 | "ואם נדר או נדבה - שאמר הרי עלי שלמים, שזהו לשון נדר ותשלומים כמו שפירשתי למעלה. כלומר, שאינו תודה אלא נדר. ", 287 | "ביום הקריבו - ביום שהקריב הוא כבר את זבחו, יאכל לאחר הקרבה. " 288 | ], 289 | [], 290 | [ 291 | "ואם האכל יאכל - חכמים עקרוהו מפשוטו. ופירשוהו במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי באחד מד' עבודות: שחישב בשחיטה, או בהולכת הדם, או בקבלה, או בזריקה. " 292 | ], 293 | [ 294 | "כל טהור יאכל בשר - טהור. " 295 | ], 296 | [], 297 | [], 298 | [], 299 | [], 300 | [], 301 | [ 302 | "מן הבהמה אשר יקריב - ממין אותה הבהמה אשה לה' - ואפילו חולין. " 303 | ], 304 | [ 305 | "בכל מושבותיכם - אף על פי שודאי הן חולין בגבולין. " 306 | ], 307 | [], 308 | [], 309 | [], 310 | [], 311 | [], 312 | [], 313 | [], 314 | [], 315 | [ 316 | "זאת משחת אהרן [ומשחת] בניו - שכר משחת אהרן ובניו כמו שנאמר בצו את אהרן: עור העולה, בשר חטאת ואשם, לחמי תודה, וחזה ושוק של שלמים, והנותרת מן המנחה. " 317 | ] 318 | ], 319 | [], 320 | [ 321 | [ 322 | "ויהי ביום השמיני - למילואים שהוקם המשכן ונתחנכו כבר אהרן ובניו לעבודה. " 323 | ], 324 | [], 325 | [], 326 | [ 327 | "כי היום ה' נראה - ויוציא אש מן השמים להקטיר קורבנות " 328 | ], 329 | [], 330 | [], 331 | [], 332 | [], 333 | [], 334 | [], 335 | [], 336 | [], 337 | [ 338 | "ויקטר על המזבח - שם אותם על המזבח ובבא אש [של] מעלה, נקטר. " 339 | ], 340 | [], 341 | [], 342 | [], 343 | [], 344 | [], 345 | [], 346 | [], 347 | [], 348 | [], 349 | [ 350 | "ויבא משה ואהרן אל אהל מועד - להתפלל שתרד האש. ", 351 | "וירא כבוד ה' אל כל העם - כיצד? " 352 | ], 353 | [ 354 | "ותצא אש מלפני ה' - מבית קודש הקדשים דרך מזבח הזהב להקטיר קטורת, שהוא קודם להקטרת תמיד, כדאמר במסכת יומא. ושם מצא בני אהרן אצל מזבח הזהב ושרפם ואח\"כ יצא ובא לו על המזבח ותאכל על המזבח את העולה ואת השלמים. " 355 | ] 356 | ], 357 | [ 358 | [ 359 | "ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא - קודם שיצא האש מלפני ה' כבר לקחו איש מחתתו להקטיר קטורת לפנים על מזבח הזהב, שהרי קטורת של שחר קודמת לאיברים ונתנו בהן אש זרה אשר לא צוה אותם משה ביום הזה, שאף על פי שבשאר ימים כתיב: ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח - היום לא צוה ולא רצה משה שיביאו אש של הדיוט, לפי שהיו מצפים לירידת אש גבוה ולא טוב היום להביא את זה, כדי להתקדש שם שמים שידעו הכל כי אש באה מן השמים, כמו שאמר אליהו: ואש לא תשימו - לפי שהיה רוצה לקדש שם שמים בירידת האש מלמעלה. " 360 | ], 361 | [ 362 | "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם - והוא ותצא אש של פסוק ראשון. כמו שפירשתי אצל וישב משה את דברי העם. וכן: וישב את הכסף לאמו, שכתוב ב' פעמים בפסל מיכה ששניהם אחד הם. אף כאן ב' הפסוקים אחד הם. כשיצא האש ותאכל את השלמים של מזבח החיצון, כשלקחו בני אהרן והקריבו אש זרה על המזבח הפנימי. ", 363 | "ותצא אש מלפני ה' - להקטיר קטורת לפנים תחלה ופגעה [ב]בני אהרן שם ומתו, ואח\"כ יצאה משם ובאה אל מזבח החיצון ותאכל את העולה.", 364 | "וימותו לפני ה' - ומיד כששמע אהרן היה רוצה להניח העבודה ולהתאבל על בניו. " 365 | ], 366 | [ 367 | "ויאמר משה אל אהרן - אל תתאבל ואל תבכה ואל תחדל מן העבודה, כי הדבר הזה אשר אני אומר לך: הוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש - בכהנים גדולים הקרובים אלי לשרתני אני רוצה להתקדש ולא שיתחלל שמי ועבודתי, שכן אמר לי הקב\"ה: והכהן הגדול מאחיו וגו' את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם. ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו. הא אם לא יצא קידש. ואין מוקדם ומאוחר בתורה, ולכך אל תניח העבודה שאתה כהן גדול ולא תצא ולא תחלל, אלא יתקדש הקב\"ה ועבודתו על ידך. ", 368 | "ועל פני כל העם אכבד - זהו כבוד השכינה, שרואה בניו מתים ומניח אבלו בעבודת בוראו. ", 369 | "וידום אהרן - מאבלותו ולא בכה ולא התאבל, שכן כתיב ביחזקאל: בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה וגו' האנק דום מתים אבל לא תעשה. ", 370 | "אף כאן וידום - ממה שהיה רוצה להתאבל ולבכות. וזה מוסר ואמיתת פשוטו. אבל האגדה שאומרת: שהיה מנחמו משה לאהרן על שאמר לו הקב\"ה: ונקדש בכבודי - וסבור הייתי או אני או אתה, עכשיו תדע שהם גדולים ממני וממך, אין זה לפי הפשט וכי היה מבשר הקב\"ה למשה: עשו לי משכן - ובו ביום ימותו הגדולים שבכם?! " 371 | ], 372 | [], 373 | [], 374 | [ 375 | "ראשיכם אל תפרעו וגו' - כך אמר לאלעזר ולאיתמר, אף על פי שכהנים הדיוטים אתם ואין אתם מצווים בפריעת ראש ובפרימת בגדים, כי בכהן גדול כן ולא בהדיוט, הרי אתם היום ככהן גדול לדורת. למה? -" 376 | ], 377 | [ 378 | "כי [שמן] משחת ה' עליכם - אתם נמשחים מחדש עם אביכם ובכהן גדול כתוב טעם זה: ראשו לא יפרע וגו' ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו. כי ינזר שמן משחת אלהיו עליו אני ה'. " 379 | ], 380 | [], 381 | [], 382 | [ 383 | "ולהבדיל ולהורות - כמו שאמרו חכמים: שיכור אל יורה. " 384 | ], 385 | [], 386 | [], 387 | [], 388 | [], 389 | [], 390 | [ 391 | "ואת שעיר החטאת - חכמים פירשו: בשעיר של ר\"ח שהוא קדשי דורות, אבל שעיר העדה ושעיר נחשון נאכלו. " 392 | ], 393 | [ 394 | "לשאת את עון העדה - טומאת מקדש וקדשיו, כמפורש בשבועות. " 395 | ], 396 | [ 397 | "הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה בהיכל - שכל חטאת הפנימיות נשרפין כמו שכתוב: וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף, אבל זו חטאת חיצונה היא. " 398 | ], 399 | [ 400 | "הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם - היא העולה והחטאת של אהרן ובניו שכתוב למעלה: קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים - והבנים סייעו לאהרן בקבלת הדם כאמור למעלה. וכן אמר אהרן: למה קצפת על בני הלא היום הזה הקריבו אני ובני קרבנותינו שנתחנכו בהם לעבודה ובתוך הגדולה הזאת באה לנו צרה גדולה.", 401 | "ותקראנה אותי כאלה - והאיך אוכל חטאת של קדשי קדשים ביום הזה שנתקלקל ונתערבה שמחתנו?! דוגמת עלובה כלה שזינתה בקרב חופתה. " 402 | ] 403 | ], 404 | [ 405 | [ 406 | "לאמר אליהם - למשה ולאהרן.", 407 | "למשה ולאהרן - ומזה יש להוכיח על כל לאמר הכתוב, בוידבר ה' אל משה - כי פירושו לאמר למשה, ולפי שלמעלה נתייחד הדבור לאהרן לבדו, נאמר כאן לאמר אליהם לשניהם. " 408 | ], 409 | [], 410 | [ 411 | "מפרסת פרסה - ציפורן אחד כעין מנעל ולא צפרנים, בכל אצבע כארנבת ושפן. ", 412 | "ושסעת שסע - מובדלת הפרסה לשנים ולא פרסה אחת שלימה כסוס וחמור. ולפי פשוטו של מקרא ותשובת המינים: כל הבהמות והחיות והעופות הדגים ומיני ארבה ושרצים שאמר הקב\"ה לישראל מאוסים הם ומקלקלים ומחממים את הגוף ולפיכך נקראו טמאים. ואף רופאים מובהקים אומרים כן. ואף בתלמוד עכו\"ם שאוכלים שקצים ורמשים חבול גופייהו. ", 413 | "מעלה גרה - מעלת את מאכלה בגרגרת לאחר אכילתה. " 414 | ], 415 | [], 416 | [], 417 | [], 418 | [], 419 | [ 420 | "ובנבלתם לא תגעו - בשעה שאתם צריכים ליגע בקודש או לאכול קודש, כדכתיב: כל הנוגע בהם יקדש - יקדש את עצמו. גם בכלי שרת, גם במזבח, גם בבשר חטאת, בכולם כתיב: כל הנוגע בהם יקדש - יקדש ויטהר תחלה, שאם נגע בנבלה או בשאר טמאות הכתובות בתורה יקדש ויטהר ויטבל תחלה קודם נגיעתו בקודש. " 421 | ], 422 | [], 423 | [], 424 | [], 425 | [], 426 | [], 427 | [], 428 | [], 429 | [], 430 | [], 431 | [], 432 | [], 433 | [ 434 | "ההולך על ארבע - כעין דבורים. " 435 | ], 436 | [ 437 | "לנתר - כתרגום ויתר גוים. כמו וינתר. כמו וַיַּפֵּל מן נפל. " 438 | ], 439 | [], 440 | [], 441 | [ 442 | "ולאלה תטמאו - אם תגעו בנבלתם. ומפרש והולך בהמות טמאות. " 443 | ], 444 | [], 445 | [ 446 | "הבהמה - אף על פי שהיא מפרסת פרסה, אבל שסע אינה סדוקה כגון סוס וחמור. וגרה איננה מעלה - כל הנוגע בהן - בין מתים בין שחוטים [יטמא]. וכאן לא פירש במותם, אבל בבהמה טהורה כתב לפנינו: וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה וגו' - דוקא מתה, אבל שחוטה טהורה ואפילו טריפה. " 447 | ], 448 | [ 449 | "על כפיו - כגון הדוב והכלב. " 450 | ], 451 | [ 452 | "והנושא - מסיט ממקומו אף על פי שלא נגע, אבל אם טענוהו נבילה על כתיפו ולא נגע ולא זז ממקומו אינו טמא. וכן שנינו במסכת זבים. ואפילו מת מוטל על המטה ותחתיו נייר המפסיק בין המת לכלים שתחתיו טהורים הם, שמת אינו מטמא אלא במשא שהוא היסט, וכן שנינו שם. ובתרגום ירושלמי מתורגם: נושא מסיט. " 453 | ], 454 | [], 455 | [], 456 | [], 457 | [ 458 | "מכל כלי עץ - ולא כלי אבנים ולא כלי אדמה. ", 459 | "שק - טלית של נוצת עזים. ", 460 | "אשר יעשה מלאכה בהם - ולא תשמיש כיסוי, שאין עושין בתוכם כלום. " 461 | ], 462 | [], 463 | [ 464 | "אשר יבא עליו מים יטמא - מי שרוצה לתת טעם במצות לפי דרך ארץ ולתשובת המינין, לא הזקיק הקב\"ה טומאה למיני אוכלים ומשקין, עד שתיקנם לצורך מאכל ונתינת מים, היא תחילת תיקונם ועיקר חשיבותם לצורך אכילה. " 465 | ], 466 | [], 467 | [ 468 | "אך מעין ובור - לפי הפשט: אין מקבלין טומאה מים המכונסים בקרקע, אלא כמו שפירש למעלה: וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא. " 469 | ], 470 | [ 471 | "אשר יזרע - בקרקע, טהור [הוא] - כל המחובר לקרקע אינו מקבל טומאה. ", 472 | "זרע זרוע - זרע של זרעונים. וכמו: ויתנו לנו מן הזרועים - בדניאל לשון רבים. זרוע לשון יחיד. " 473 | ], 474 | [], 475 | [ 476 | "וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה וגו' - אבל אם נשחטה אינה נבלה ואפילו נמצאת טריפה, אבל בנבלת בהמה טמאה לא הזכיר בה מיתה, לפי שאפילו אם נשחטה היא נבלה ומטמאה. וחכמים דרשו: ", 477 | "מן הבהמה - מקצת בהמה מטמא ומקצתה אינה מטמאה. זו טריפה ששחטה טהורה מידי נבלה. " 478 | ], 479 | [ 480 | "והאוכל מנבלתה - פירשו חכמים: שיעור הוא, שאם נושא שיעור אכילה או נוגע טמא. וזהו כזית. ולפי הפשט: אוכל טמא אף על פי שלא נגע בידיו, כמו שכתוב: נבלה וטריפה לא יאכל לטמאה בה." 481 | ] 482 | ], 483 | [ 484 | [], 485 | [ 486 | "אשה כי תזריע - כי תתעבר בין זכר בין נקבה. אם זכר תלד, יהא דינו כך. ואם נקבה תלד, כך וכך דינה כולל ואח\"כ מפרש. ", 487 | "[וטמאה] שבעת ימים - אפילו לא ראתה דם. ", 488 | "כימי נדת דותה - כימי ריחוק חלייה המפורש לפנינו, ע\"י ראיית דם טמא ראיית דם לידה. ", 489 | "נדה - לשון נדוד ומרוחק מבעלה. ", 490 | "דותה - לשון חולי. כמו: לבי דוי. " 491 | ], 492 | [], 493 | [ 494 | "בדמי טהרה - שאינו דם נידות. פשוטו כמאן דאמר: שני מעיינות הן. זה של ל\"ג ימים מעיין טהור הוא. " 495 | ], 496 | [], 497 | [], 498 | [ 499 | "וטהרה - לאכול קדשים. כך פירשו חכמים, כי מחוסר כפורים הוא אוכל תרומה מבערב, כשהעריב שמשו. אבל בקדשים איו אוכל עד לאחר כפרה. " 500 | ], 501 | [] 502 | ], 503 | [ 504 | [], 505 | [ 506 | "אדם כי יהיה בעור בשרו - כל פרשיות נגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים ומראותיהן וחשבון הסגרם ושערות לבנות ושער שחור וצהוב, אין לנו אחר פשוטו של מקרא כלום ולא על בקיאות דרך ארץ של בני אדם, אלא המדרש של חכמים וחקותיהן וקבלותיהן מפי החכמים הראשונים הוא העיקר. ", 507 | "כי יהיה בעור בשרו - לפי שלפנינו יאמר: כי יהיה בו נגע בראש או בזקן, הוצרך כאן לומר: בעור בשרו. ", 508 | "שאת - לשון גובה. שאינה לבנה כל כך כבהרת, אבל הבהרת לבנה היא, כדכתיב: בהיר הוא בשחקים - ונראית עמוקה יותר (מבהרת) [צ\"ל מעור/משאת] כמראה חמה עמוקה מן הצל. ", 509 | "ספחת - טפילה לשאת. או טפילה לבהרת. תולדת [ל]שאת. וגם יש תולדה לבהרת להצטרף עמה, כדכתיב: ספחני נא אל אחת הכהונות - לשון טפילה וצירוף. כך פירשו חכמים. ", 510 | "לנגע צרעת - שיהיה מקום הנגע בשר לבן, כדכת' מצורעת כשלג. כך נקרא הנגע כשהוא לבן." 511 | ], 512 | [ 513 | "ומראה הנגע עמוק - לבן. " 514 | ], 515 | [ 516 | "ועמוק אין מראה - שאינו לבן כאחד ממראות נגעים המפורש במסכת נגעים. " 517 | ], 518 | [], 519 | [], 520 | [], 521 | [ 522 | "צרעת היא - ומוחלט הוא וישב בדד עד שיתרפא ויביא צפרים. " 523 | ], 524 | [ 525 | "נגע צרעת - שיהיה מקום הנגע בשר לבן, כדכתיב: מצורעת כשלג, כך נקרא הנגע כשהוא לבן. " 526 | ], 527 | [ 528 | "ומחית בשר חי - לא כמו מבושל, כי אם חי שגדלה חתיכת בשר בתוך הנגע. " 529 | ], 530 | [], 531 | [], 532 | [], 533 | [], 534 | [], 535 | [], 536 | [], 537 | [ 538 | "שחין - פירשו רבותינו: שבא על ידי חמימות מלקות שהכוהו, אבל שחין של מכות אש, הוא שבא ע\"י חמימות אש. " 539 | ], 540 | [], 541 | [], 542 | [], 543 | [], 544 | [], 545 | [], 546 | [], 547 | [], 548 | [], 549 | [], 550 | [], 551 | [ 552 | "נתק - צרעת במקום שער קורא נתק, שע\"י כך מתנתק השער. " 553 | ], 554 | [ 555 | "ושער שחור אין בו והסגיר - שאם היה בו שער שחור הרי הוא טהור לגמרי ואין צריך הסגר, שכך כתוב לפנינו: ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן. " 556 | ], 557 | [], 558 | [], 559 | [], 560 | [], 561 | [], 562 | [], 563 | [], 564 | [], 565 | [], 566 | [], 567 | [], 568 | [], 569 | [], 570 | [], 571 | [], 572 | [], 573 | [], 574 | [], 575 | [], 576 | [ 577 | "צרעת ממארת - כמו: סלון ממאיר וקוץ מכאיב. וכן: המארה והמהומה - לשון קללה וחסרון. " 578 | ], 579 | [], 580 | [], 581 | [], 582 | [ 583 | "פתחת - לשון מארה שמפחית ומחסר. " 584 | ] 585 | ], 586 | [ 587 | [], 588 | [], 589 | [], 590 | [], 591 | [], 592 | [], 593 | [ 594 | "והזה שבע פעמים - על אותו המטהר מצרעתו. " 595 | ], 596 | [], 597 | [], 598 | [], 599 | [ 600 | "ואותם - הכבשים." 601 | ], 602 | [], 603 | [], 604 | [], 605 | [], 606 | [], 607 | [], 608 | [], 609 | [], 610 | [], 611 | [], 612 | [], 613 | [], 614 | [], 615 | [], 616 | [], 617 | [], 618 | [], 619 | [], 620 | [], 621 | [], 622 | [], 623 | [], 624 | [], 625 | [], 626 | [], 627 | [ 628 | "שקערורות - מין אחד מן המראות הוא שחבריו מוכיחים עליו. ", 629 | "ירקרקות אדמדמות - כמו שמצינו אמוצים ברודים בתרי עשר, בזכריה מיני מראות. " 630 | ], 631 | [], 632 | [], 633 | [], 634 | [ 635 | "יקציע - יקליף, כמו: יעשהו במקצעות. ובתלמוד: המקצע מכולן טפח. ", 636 | "אשר הקצו - הקצות את הבית מחטופי פעל הה\"י הוא. מן קצה יאמר הקצו. ויש לומר: שפתרונו לשון קיצוע מדכתיב: אחרי הקצות את הבית - נמצא שהקיצוע קרוי הקצות שהרי הלשון כתוב למעלה: ואת הבית יקציע. " 637 | ], 638 | [], 639 | [], 640 | [], 641 | [], 642 | [], 643 | [], 644 | [], 645 | [], 646 | [], 647 | [], 648 | [], 649 | [], 650 | [], 651 | [], 652 | [ 653 | "ולבהרת - ה\"י א\"ח ה\"ע גורמת להפוך את התיבה באתנחתא וסוף הפסוק. מן בַּהֶרֶת בֶּהָרֶת. השעיר הַחַי באתנחתא השעיר הֶחָי. כזה וכזה תאכל הֶחָרֶב. וכבסו בגדיהם וְהִטָּהָרוּ בלא אתנחתא. " 654 | ] 655 | ], 656 | [ 657 | [], 658 | [ 659 | "זב מבשרו - רבותינו פירשו: מראה זוב ומראה קרי. " 660 | ], 661 | [ 662 | "רר בשרו את זובו - כמו: יורד רירו על זקנו, כלומר: אם מריר ומטפטף בשרו את זובו. שהזוב קלוש כעין קרי. ", 663 | "או החתים - שהוגלד ומידבק על הבשר. " 664 | ], 665 | [ 666 | "אשר ישכב עליו - אפילו הוא תחת האבן שלא נגע בו כלל. כללו של דבר: זב וזבה ונידה כולם מטמאין מה שתחתיהם טומאה חמורה לטמא אדם ובגדים. אם הכלים שתחתיו מיוחדין לישיבה אע\"פ שלא נגע בהם כלל." 667 | ], 668 | [], 669 | [], 670 | [], 671 | [], 672 | [], 673 | [], 674 | [ 675 | "וידיו לא שטף במים - הזב לא טבל. כך דרשו חכמים. ולי נראה לפי פשוטו: לפי שאמר למעלה: רר בשרו את זובו, או החתים בשרו מזובו - שהוגלד ונדבק על בשרו, לכך דבר לשון נקייה: וידיו לא שטף במים - שאם לא שפשף יפה את בשרו וגם פי האמה שהחתים כמפורש במסכת נדה, אף על פי שטבל עדיין טמא הואיל ולא שפשף יפה קודם טבילה וכל הנוגע בו יטמא. ולפי שדרך פי האמה הזוב יוצא וצריך שישפשף, דיבר לשון שטיפת ידיו למשל כעין מה שכתוב אצל זונה: אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און. וכן: אך מסיך הוא את רגליו. לפי שמדבר על יציאת חוץ, אף כאן שטיפת ידים על מקום יציאת הזוב מאותו מקום. וגם לשון שטף מוכיח שהוא להעביר לכלוך שום דבר ממקומו. כמו: ומורק ושוטף במים - להעביר שומן של חטאת שבכלי. וכן: מים כבירים שוטפים. וכן: תשטף ספיחיה עפר ארץ. אף כאן להעביר את הזוב שעל בשרו. " 676 | ], 677 | [], 678 | [], 679 | [], 680 | [], 681 | [], 682 | [], 683 | [], 684 | [ 685 | "דם יהיה זבה - אדמימות מטמא בה ולא לובן כזוב ושכבת זרע שהם לבנים. " 686 | ], 687 | [], 688 | [], 689 | [], 690 | [ 691 | "ואם על המשכב הוא וגו' - השוכב או היושב על מדרס שלה אף על פי שאינו נוגע בו, בנוגעו בו יטמא עד הערב. כלומר או אפילו נוגע במרכב יטמא עד הערב ולא יטמא לטמא בגדים. שהמרכב חלק מגעו ממשאו, שהנושאו מטמא אדם לטמא בגדיו ולא הנוגע מטמא אלא האדם בלא בגדיו. ", 692 | "ואשר היא יושבת עליו - פירשו חכמים: במרכב." 693 | ], 694 | [ 695 | "אשר ישכב עליו יטמא - לטמא אוכלין ומשקין. תחתונו של בועל נדה כעליונו של זב, בפרק בנות כותים. " 696 | ], 697 | [ 698 | "בלא עת נדתה - לאחר ימי נדתה. כמפורש במסכת נדה אין אשה קרויה זבה להביא קרבן אלא לאחר שבעת ימי נדה בין אם תראה ג' ימים רצופים בתוך אחד עשר יום [בין] בתחילתן בין בסופן צריך שבעת ימים נקיים רצופים וקרבן בשמיני. " 699 | ] 700 | ], 701 | [ 702 | [ 703 | "אחרי מות - הזהיר את אהרן שלא ימות בבניו על ביאת מקדש שלא כדת. " 704 | ], 705 | [ 706 | "כי בענן אראה על הכפרת - לפי פשוטו שהרי מתוך עמוד הענן אני נראה כל שעה על הכפורת, כדכתיב: ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים - ואם יראה הכהן ימות. לפיכך כשנכנס ביום הכיפורים צוהו הקב\"ה להקטיר קטורת בפנים תחילה להחשיך את הבית בענן הקטורת ואח\"כ יביא דם הפר ודם השעיר. " 707 | ], 708 | [], 709 | [], 710 | [], 711 | [ 712 | "והקריב אהרן - בעזרה את פר החטאת. ", 713 | "אשר לו וכפר בעדו - יתוודה עליו מיד. ולפי הפשט יביאנו בעזרה, כדי להקריב אותו לכפרה, כמו שמפרש לפנינו: ושחט את פר החטאת אשר לו." 714 | ], 715 | [], 716 | [], 717 | [], 718 | [ 719 | "לשלח אותו לעזאזל המדברה - לפי פשוטו: לשלח אותו חי אל ההרים אשר במדבר, כמו שמצינו בצפורי מצורע: ושלח את הצפור החיה על פני השדה - לטהרו מטמאתו, אף כאן לטהר את ישראל מעונותם משלחו אל המדבר והוא מקום מרעה הבהמות, כדכתיב: וינהג את הצאן אחר המדבר. ובתלמוד: מדבריות ביתיות. במס' ביצה. ", 720 | "לעזאזל - למ\"ד יתירה בלמ\"ד בית ארבאל שהוא מלשון וארב לו. וכן מ\"ם של ריקם וחנם יתירה לתיקון פעולה כמו נו\"ן של שגעון ועצבון ועשרון. [ולפנינו קורא המקום שמשתלח שם השעיר ארץ] גזרה - ארץ חרבה שאין בה שום תבואה, שהיא גזורה ונכרתת מכל טוב." 721 | ], 722 | [], 723 | [], 724 | [], 725 | [], 726 | [], 727 | [], 728 | [], 729 | [], 730 | [], 731 | [], 732 | [ 733 | "ביד איש עתי - איש הבקי בדרכים ובמדבריות ורגיל בכל עת ששולחין אותו. " 734 | ], 735 | [], 736 | [], 737 | [], 738 | [], 739 | [], 740 | [], 741 | [], 742 | [], 743 | [], 744 | [], 745 | [ 746 | "וכפר הכהן אשר ימשח אותו - לפי שאמר: בזאת יבא אהרן - ואם אין אהרן תהיה עבודת יום הכיפורים בכהן המשיח תחתיו. " 747 | ], 748 | [], 749 | [ 750 | "ויעש אהרן - כשהגיע יום הכיפורים - כאשר צוה ה' את משה. " 751 | ] 752 | ], 753 | [ 754 | [], 755 | [], 756 | [], 757 | [ 758 | "דם יחשב לאיש ההוא דם שפך - חיוב מיתה, יחשב משמים לאיש ההוא אותו דם ששפך בשעת שחיטת חוץ. " 759 | ], 760 | [ 761 | "אשר הם זבחים על פני השדה - ויש מהם שטועים לשעירים ולא לשמים. " 762 | ], 763 | [], 764 | [], 765 | [], 766 | [], 767 | [], 768 | [], 769 | [], 770 | [ 771 | "וכסה בעפר - כי אז לא יהא ראוי לאכילה." 772 | ], 773 | [], 774 | [ 775 | "אשר תאכל נבלה - אפילו קטן יטמא. " 776 | ], 777 | [ 778 | "ונשא עונו - אם יאכל קודש או נכנס למקדש. " 779 | ] 780 | ], 781 | [ 782 | [], 783 | [], 784 | [], 785 | [], 786 | [ 787 | "וחי בהם - אבל אם לא יעשה - ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם. " 788 | ], 789 | [], 790 | [], 791 | [], 792 | [ 793 | "מולדת בית או מולדת חוץ - פנויה, כך נראה בעיני לפי פשוטו. " 794 | ], 795 | [], 796 | [], 797 | [], 798 | [], 799 | [], 800 | [], 801 | [], 802 | [], 803 | [ 804 | "לצרור - כמו: וכעסתה צרתה. שתי נשים לאיש אחד נקראו צרות זו לזו. " 805 | ] 806 | ], 807 | [ 808 | [], 809 | [ 810 | "קדשים תהיו - מפני שהרבה מצות הוזהרו להתקדש ולשמור. " 811 | ], 812 | [ 813 | "ואת שבתותי תשמרו - כשם שבעשרת הדברות נאמר כיבוד ואם אצל שמירת שבת, שהושוו כבודם לכבוד המקום, אף כאן סמכן הכתוב לפי פשוטו. " 814 | ], 815 | [], 816 | [ 817 | "לרצונכם - שיהא תמים לסמיכה ולכל משפטיו של קרבן וכמו שמפרש והולך. " 818 | ], 819 | [], 820 | [ 821 | "ואם האכל יאכל - במחשב לאוכלו חוץ ממקומו פירשו חכמים. " 822 | ], 823 | [], 824 | [], 825 | [ 826 | "לא תעולל - פאה משמע כדכתיב: עולל יעוללו כגפן. " 827 | ], 828 | [ 829 | "לא תגנבו - ממון. ", 830 | "ולא תכחשו - כפירת הממון המופקד בידו, כדכתיב: וכחש בה. ", 831 | "ולא תשקרו - ממון שהלוהו. " 832 | ], 833 | [ 834 | "ולא תשבעו - אפילו בלא כפירת ממון. " 835 | ], 836 | [ 837 | "לא תעשק - עושק שכר שכיר ומטי גר. ", 838 | "ולא תגזול - כעין ויגזול את החנית מידו. ", 839 | "ולא תלין - שכיר לילה. " 840 | ], 841 | [ 842 | "לא תקלל חרש - בהווה דבר הכתוב. וטעמו ברי\"ש כי משקל דגש הוא. כמו עִוֵּר גִּבֵּן. " 843 | ], 844 | [], 845 | [ 846 | "לא תלך רכיל - המחזר בעיירות מהלך לומר לשון הרע מזה אל זה. ותרגום: לא תיכול קורצין. לא תכריז רכילות. וכן בדניאל: אכלו קורציהון דיהודאי. הכריזו. וכן: ירעם משמים מתורגם: אכלי מן שמיא. לשון השמעת קול. ", 847 | "לא תעמוד על דם רעך - לא תעמוד מנגד, אלא ניתן להצילו בנפשו של רודף. " 848 | ], 849 | [ 850 | "לא תשנא את אחיך בלבבך - אם גמלך רעה לא תתראה לפניו כאוהב. ובקרבו ישים אורבו לא טוב, אל תשנאהו בלבך אלא -", 851 | "הוכח - תוכיחהו על מה שעשה ומתוך כך יהיה שלום. ", 852 | "ולא תשא עליו חטא - בלבבך. " 853 | ], 854 | [ 855 | "לא תקום - לגמול לו רעה תחת רעה. ", 856 | "ולא תטר - אפילו בלבבך אלא עבור על מדתך. ", 857 | "ואהבת לרעך כמוך - רעך הוא אם טוב [הוא], אבל לא אם הוא רשע, כדכתיב: יראת ה' שנאת רע. " 858 | ], 859 | [ 860 | "בהמתך לא תרביע כלאים - לפי דרך ארץ ותשובת המינין: כשם שצוה הכתוב שכל אחד ואחד יוציא פרי למינהו במעשה בראשית, כך צוה להנהיג את העולם בבהמות בשדות ואילנות וגם בחרישת שור וחמור, שהם שני מינים. וגם בצמר ופשתים, אחר שזה מין בהמות וזה מין קרקע וגידוליו. ולמינים אמרתי: הצמר צבוע והפשתן אינו צבוע וקפיד בבגד של שני מראות והודו לי. " 861 | ], 862 | [ 863 | "נחרפת - מסורה ומיוחדת לעבד עברי: אם אדוניו יתן לו אשה. ודומה לו: עם חרף נפשו למות מסר נפשו. וגם בתרגום. ", 864 | "לא נפדתה - שאינה משוחררת ואיננה כאשת איש לידון בחנק. ", 865 | "בקרת תהיה - כמו: לא יבקר הכהן, כן פתרוהו דונ\"ש ומנחם. יחקרו ב\"ד אם לא חופשה לא יחייבוהו מיתה כאשת איש. " 866 | ], 867 | [], 868 | [], 869 | [ 870 | "וערלתם - לשון סתימה ואטימה והרחקה. ערלה אזנם. ערל לב. שתה גם אתה והערל. " 871 | ], 872 | [ 873 | "קודש הלולים - קדש כמעשר שני לאוכלו בירושלים ולהלל לבורא, שכן מצינו במעשר שני שיאכלוהו: במקום אשר יבחר למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים. " 874 | ], 875 | [ 876 | "להוסיף לכם תבואתו - לכך תזכו אם תעשו כאשר צויתי. " 877 | ], 878 | [ 879 | "לא תאכלו על הדם - לפי פשוטו: דבר הלמד מענינו. ", 880 | "לא תנחשו ולא תעוננו - אף זה יעשו כחקות הגוים שאוכלים על קבר ההרוג לשם מכשפות שלא ינקום, או מכשפות אחר כעין שאנו אומרים במסמר מן הצלוב. ורבותינו דרשוהו בכמה ענינים במסכת סנהדרין. " 881 | ], 882 | [], 883 | [], 884 | [ 885 | "להזנותה - זנות של פנויה להיות כקדשה. " 886 | ], 887 | [], 888 | [], 889 | [], 890 | [], 891 | [], 892 | [ 893 | "במדה - במדת קרקע. ", 894 | "ובמשורה - מדת הלח, כמו שאמרו: ומים במשורה תשתה. " 895 | ], 896 | [ 897 | "יהין - מדת הלח. " 898 | ] 899 | ], 900 | [ 901 | [], 902 | [], 903 | [], 904 | [], 905 | [], 906 | [], 907 | [], 908 | [], 909 | [ 910 | "דמיו בו - דמיו בראשו, הוא חייב עצמו מיתה. " 911 | ], 912 | [ 913 | "את אשת רעהו - ולא עובד כוכבים. " 914 | ], 915 | [], 916 | [], 917 | [], 918 | [], 919 | [], 920 | [], 921 | [ 922 | "חסד הוא - כמו: פן יחסדך שומע. וכן: וחסד לאומים חטאת קלון לאומים ע\"י חטאת. וכן תרגום יוסף: וחיסוד דעמא חטאוהי. " 923 | ], 924 | [], 925 | [], 926 | [ 927 | "ערירים ימותו - לא יניחוהו מהשמים להחיות להוליד בנים. " 928 | ] 929 | ], 930 | [ 931 | [ 932 | "לנפש לא יטמא בעמיו - איש בעם הכהנים לא יטמא לנפש אדם. כמו: בתולה מעמיו יקח אשה, אבל אילו היה כתוב לעמיו היה משמע לא יטמא לעמיו. כמו שכתוב: לנפש לא יטמא. לאחיו ולאחותו לא יטמא להם - ולא נאמר בהם. גם יש לפרש בנפש הנמצא בעמיו לא יטמא. " 933 | ], 934 | [], 935 | [], 936 | [ 937 | "לא יטמא בעל בעמיו - שום בעל בעם הכהנים לא יטמא לאשתו. ", 938 | "להחלו - שהרי מתחלל מכהונתו (ולפי דברי חכמים, לא מטמא לאשתו פסולה וחללה, אבל מטמא לאשתו כשירה). " 939 | ], 940 | [ 941 | "לא יקרחוה - על מת. והוא הדין לישראל. " 942 | ], 943 | [], 944 | [ 945 | "וחללה - בת אותן שכתוב בהן ולא יחלל זרעו. " 946 | ], 947 | [], 948 | [ 949 | "ובת איש כהן - ארוסה. ומפורש בסנהדרין. " 950 | ], 951 | [], 952 | [], 953 | [], 954 | [], 955 | [], 956 | [], 957 | [], 958 | [], 959 | [ 960 | "חרם ושרוע - מפורש בבכורות . " 961 | ], 962 | [], 963 | [ 964 | "מרוח אשך - מעוך ביצים. " 965 | ] 966 | ], 967 | [ 968 | [], 969 | [ 970 | "וינזרו - מאכילת קדשים בטומאת הגוף. " 971 | ], 972 | [ 973 | "אשר יקרב - לאכול. " 974 | ], 975 | [], 976 | [], 977 | [], 978 | [], 979 | [ 980 | "נבלה וטרפה לא יאכל - אעפ\"י שמליקת העוף הותרה להם, שדומה לנבלה. " 981 | ], 982 | [], 983 | [ 984 | "וכל זר לא יאכל קדש - תרומה. " 985 | ], 986 | [], 987 | [], 988 | [], 989 | [ 990 | "כי יאכל קדש - תרומה. " 991 | ], 992 | [], 993 | [ 994 | "באכלם - הזרים. ", 995 | "את קדשיהם - תרומה. " 996 | ], 997 | [], 998 | [], 999 | [], 1000 | [], 1001 | [], 1002 | [], 1003 | [ 1004 | "וקלוט - פרסותיו קלוטות. ", 1005 | "נדבה תעשה - לבדק הבית. ", 1006 | "ולנדר - לקרבן. " 1007 | ] 1008 | ], 1009 | [ 1010 | [], 1011 | [ 1012 | "אשר תקראו אותם מקראי קדש - אשר תזמנו אותם זמני קדש. כל לשון קריאה שאצל מועדים לשון קביעת זמן הוא, כמו: קרא עלי מועד. וכן התרגום: מערעי קדיש. ולשון כמקרה הכסיל. " 1013 | ], 1014 | [], 1015 | [], 1016 | [], 1017 | [], 1018 | [], 1019 | [], 1020 | [], 1021 | [], 1022 | [ 1023 | "ממחרת השבת - ממחרת יום ראשון של פסח. " 1024 | ], 1025 | [], 1026 | [], 1027 | [], 1028 | [], 1029 | [ 1030 | "מנחה חדשה - להתיר חדש במקדש כי הוא זמן בישול תבואה. " 1031 | ], 1032 | [], 1033 | [], 1034 | [], 1035 | [], 1036 | [], 1037 | [ 1038 | "ובקצרכם - ממחרת הפסח לאחר הקרבת העומר. " 1039 | ], 1040 | [], 1041 | [ 1042 | "זכרון תרועה - ע\"י התרועה תזכרו למקום, כדכתיב: והרועתם בחצוצרות וגו' ונזכרתם וגו'. " 1043 | ], 1044 | [], 1045 | [], 1046 | [ 1047 | "אך בעשור וגו' - בשאר ימים טובים הותרה מלאכת אוכל נפש ונאסרה מלאכת עבודה, אבל יוה\"כ שהוא יום עינוי כל מלאכה אסורה כשבת. ", 1048 | "והקרבתם אשה - כדכתיב באחרי מות ובפינחס. " 1049 | ], 1050 | [], 1051 | [], 1052 | [], 1053 | [], 1054 | [], 1055 | [], 1056 | [], 1057 | [], 1058 | [ 1059 | "עצרת - עצירת מניעת מלאכה. " 1060 | ], 1061 | [], 1062 | [], 1063 | [ 1064 | "אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי - אף על פי שראש השנה ויום הכפורים באים לזכרון [ו]לכפרה, אבל סוכות בא לשמחה ולהודאה על שמילא בתיהם כל טוב בימי אסיפה. " 1065 | ], 1066 | [ 1067 | "וענף עץ עבות - קמץ הוא. כמו קָדוֹשׁ טָהוֹר. עָמוֹק. גָּדוֹל. כלומר: ענף של עץ מעובה הרבה. " 1068 | ], 1069 | [], 1070 | [ 1071 | "כל האזרח - אפילו אותן שיש להם בתים, ישבו בסכות. " 1072 | ], 1073 | [ 1074 | "למען ידעו דורותיכם - פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה סוכה ממש. וזה טעמו של דבר: חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך - באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר. למען תזכרו - כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה - בלא יישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וכסדר הזה נמצא בפרשת עקב תשמעון. וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה וגו' ויאכילך את המן וגו'. ולמה אני מצוה לך לעשות זאת? כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ואכלת ושבעת ורם לבבך ושכחת את ה' וגו' ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת. ומפני הטעם הזה קבע הקב\"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב לבלתי רום לבבו על בתיהם מלאים כל טוב, פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה. " 1075 | ] 1076 | ], 1077 | [ 1078 | [], 1079 | [ 1080 | "ויקחו אליך שמן זית זך - פרשה זו נשנית, לפי שהמנורה נוכח השלחן להאיר אל השלחן שעליו לחם הפנים שמפורש כאן, שכל זה מתיקון השלחן והמנורה. השמן להאיר, והפת לערוך. " 1081 | ], 1082 | [], 1083 | [], 1084 | [], 1085 | [], 1086 | [], 1087 | [], 1088 | [], 1089 | [], 1090 | [ 1091 | "ויקב - הזכיר את השם ואח\"כ בירכו. " 1092 | ], 1093 | [], 1094 | [], 1095 | [], 1096 | [ 1097 | "איש איש כי יקלל אלהיו - סתם בכינוי בלא פירוש שם המובהק. ומפרש השם המובהק יתברך שמו. ואחר כך מקללו. " 1098 | ], 1099 | [ 1100 | "מות יומת - לפי פשוטו יש לפרש כן. " 1101 | ], 1102 | [], 1103 | [ 1104 | "ומכה נפש בהמה - ממיתה לגמרי. " 1105 | ], 1106 | [], 1107 | [], 1108 | [ 1109 | "ומכה בהמה ישלמנה - חובל, אעפ\"י שאינו ממיתה לגמרי. " 1110 | ] 1111 | ], 1112 | [ 1113 | [ 1114 | "בהר סיני - קודם שהוקם אהל מועד." 1115 | ], 1116 | [ 1117 | "ושבתה - לשון ביטול." 1118 | ], 1119 | [ 1120 | "ואספת - שלא תפקיר. " 1121 | ], 1122 | [], 1123 | [], 1124 | [], 1125 | [], 1126 | [], 1127 | [], 1128 | [ 1129 | "ושבתם איש [אל אחזתו] - לירושתו. כמו שמפורש לפנינו שהמוכר שדה חוזר לו בחנם ביובל. ", 1130 | "ואיש אל משפחתו - עבד עברי חוזר חפשי ביובל." 1131 | ], 1132 | [ 1133 | "נזריה - גידולי ענבים שנשרו לא תבצרו. וכן ספיחים בתבואה. " 1134 | ], 1135 | [ 1136 | "מן השדה תאכלו - ולא מן הנאסף אל הבית שאסור לאוספו. " 1137 | ], 1138 | [], 1139 | [], 1140 | [], 1141 | [ 1142 | "כי מספר תבואת - שעד היובל הוא מוכר לך ולא גוף הקרקע. " 1143 | ], 1144 | [], 1145 | [], 1146 | [], 1147 | [], 1148 | [ 1149 | "לשלש השנים - לפי הפשט: זריעת ששית תפרנס ששית ושביעית. ושמיני יזרעו ויאכלו מתבואת ששית עד תחלת תשיעית, שיתפרנסו מתבואה הנזרעת בשמינית. " 1150 | ], 1151 | [], 1152 | [], 1153 | [ 1154 | "גאולה תתנו לארץ - אם ירצה המוכר לפדותה לפני היובל. " 1155 | ], 1156 | [], 1157 | [], 1158 | [ 1159 | "והשיב את העודף - מן השנים עד היובל, שלא אכל עדיין. ", 1160 | "העודף - המעדיף תדע על שנים שאכל כבר. " 1161 | ], 1162 | [], 1163 | [], 1164 | [], 1165 | [], 1166 | [], 1167 | [ 1168 | "ואשר יגאל מן הלוים - כמו שנאמר: גאולת עולם תהיה ללוים, והוא ירצה לגאול ואין לו במה לגאול. ", 1169 | "ויצא ממכר בית וגו' - כלומר: תשוב לו בחנם. " 1170 | ], 1171 | [ 1172 | "ושדה מגרש - כמפורש באלה מסעי. " 1173 | ], 1174 | [], 1175 | [], 1176 | [], 1177 | [], 1178 | [ 1179 | "עבדת עבד - לרדותו בפרך כעבד כנען. " 1180 | ], 1181 | [], 1182 | [], 1183 | [], 1184 | [], 1185 | [], 1186 | [], 1187 | [], 1188 | [ 1189 | "או לעקר - שנעקר מזה המלכות רחוק מארצכם, לא תושב ולא גר ולא גוי ואזרח. " 1190 | ] 1191 | ], 1192 | [ 1193 | [ 1194 | "משכית - מן שכה כמו מרבית מן רבה. ואיני מוצא לו חבר כי אם חברו עברו משכיות לבב - לשון ראיות לבבו, אף כאן אבן רואה שיש לו בה צלמים וציורים להסתכל בהן. " 1195 | ], 1196 | [], 1197 | [], 1198 | [], 1199 | [], 1200 | [], 1201 | [], 1202 | [], 1203 | [], 1204 | [ 1205 | "וישן מפני חדש תוציאו - מהגרנות למכור, כדכתיב: תוציא את כל מעשר תבואתך ונתת ללוי וגו'. " 1206 | ], 1207 | [], 1208 | [], 1209 | [ 1210 | "מטת עלכם - כדכתיב: עשה לך מוסרות - היא הרצועה שקושרין בה העול של עץ הקרוי מוטות, לפי שמטה ומרכין את צואר השור. ", 1211 | "קוממיות - כשהוסר העול זוקף את ראשו. " 1212 | ], 1213 | [], 1214 | [], 1215 | [], 1216 | [], 1217 | [ 1218 | "שבע על חטאתיכם - כלומר: הרבה מכות על חטאתיכם. כמו: שבע יפול צדיק וקם ואור החמה יהיה שבעתים. והחזיקו שבע נשים. " 1219 | ], 1220 | [ 1221 | "ושברתי את גאון עזכם - כדכתיב: בשברי לכם מטה לחם. וכדכתיב: גאון שבעת לחם היה לה. ובאגדה: היא בית המקדש, כדכתיב: הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם. ולפי הפשט: כמו שפירשתי, שכך מוכיח סוף המקרא: ונתתי את שמיכם וגו'. " 1222 | ], 1223 | [ 1224 | "כחכם - כי האדמה לא תוסף תת את כחה לכם. " 1225 | ], 1226 | [ 1227 | "ואם תלכו עמי קרי - מנחם פירש: לשון מניעה מגזרת הוקר רגלך. והבל הוא. כי הוקר מגזרת חטופי פ\"א הפעל כמו הושב את אביך. מן אברם ישב. וקרי מן קרה. מגזרת אקרה בה. וזה פירושו: אם תלכו עמי במקרה ולא תדיר, כאדם שאינו הולך תדיר אצל בוראו. " 1228 | ], 1229 | [], 1230 | [], 1231 | [], 1232 | [ 1233 | "נקם ברית - שעברתם, כמו שכתוב למעלה: להפרכם את בריתי. " 1234 | ], 1235 | [ 1236 | "עשר נשים - כלומר: הרבה, כמו זה עשר פעמים תכלימוני. ", 1237 | "בתנור אחד - כי אשה אחת לא תוכל למלא את התנור פת. ", 1238 | "והשיבו לחמכם במשקל - כי במשקל הביאוהו לתנור ובמשקל השיבוהו להאכילו לבעלים ובמשקל ובצמצום לחם צר ומים לחץ. כדכתיב: בן אדם הנני שובר מטה לחם בירושלים ואכלו לדם במשקל ובדאגה ומים במשורה. אף כאן כתיב: בשברי לכם מטה לחם - יאפה ויאכל במשקל. ", 1239 | "ואכלתם ולא תשבעו - כי במשקל ובצמצום יאכלהו. וגם יש לומר שאותו לחם אף על פי שאוכל ממנו הרבה לא ישביע ויסעד האדם, כי מארה תמצא בו. " 1240 | ], 1241 | [], 1242 | [ 1243 | "ויסרתי - מן ייסר איש את בנו - יאמר ויסרתי. וכן ויסרו אותו. כן מן ישב, יאמר וישבו בך טירותם - ביחזקאל. " 1244 | ], 1245 | [], 1246 | [ 1247 | "על פגרי גלוליכם - כי בבית במותיכם תהרגו, כדכתיב בירמיה: כי אם גיא ההרגה וקברו בתוס' מאין מקום. " 1248 | ], 1249 | [], 1250 | [ 1251 | "ושממו עליה אויביכם - כשבאים לשבת בה, כדכתיב: כל עובר עליה ישום וישרוק על מכותיה. " 1252 | ], 1253 | [], 1254 | [], 1255 | [ 1256 | "כל ימי השמה תשבות - כל שבעים שנה של גלות בבל. פירשו רבותינו: כנגד שנים שהיה לה לשבות ולא שבתה. ", 1257 | "תשבות - מלאפום באתנחתא, אבל בלא אתנחתא, אז תשבת הארץ פתח. וכן וימת וינס באתנחתא כולם מלאפום. וַיָמֹת, הים ראה וינס. " 1258 | ], 1259 | [ 1260 | "מרך בלבבם - אינו לשון רך הלבב. ואל הרך לבי. כי המ\"ם של מרך עיקר שהרי הניגון במ\"ם. כמו אהל אוכל בכסף. וקראת לשבת עונג. ואין חבר כי אם בתלמוד בשחיטת חולין (מה, ב) נתמרך באלו טריפות. " 1261 | ], 1262 | [], 1263 | [], 1264 | [ 1265 | "ימקו - מן נמקו חבורותי, כמו: מן נסע יסעו. " 1266 | ], 1267 | [], 1268 | [], 1269 | [ 1270 | "וזכרתי וגו' - אם יכנע לבבם. " 1271 | ], 1272 | [ 1273 | "והארץ תעזב - בחשבון ביטול שבועות שיתרצה ויכופר עונם. ואז - וזכרתי וגו'. ", 1274 | "ותרץ - מן רצה כמו ויבן מן בנה. יען וביען במשפטי מאסו ואת חוקותי געלה נפשם. יען - במשפטי מאסו. וביען - את חקתי געלה נפשם." 1275 | ], 1276 | [], 1277 | [ 1278 | "ברית ראשנים - אשר למענם הוצאתי אותם. " 1279 | ], 1280 | [ 1281 | "בהר סיני ביד משה - שכן התחילה פרשת שמיטה: וידבר ה' אל משה בהר סיני. וגם גמר התוכחות האלה בשביל השמיטה הם כדכתיב: כל ימי השמה תשבות, כי כל מצות של פרשת בהר סיני בשמיטות ויובלות מדבר ושליחות עבדים וחזרת קרקעות, לכך נאמר כאן התוכחות של עבירות השמיטות בהר סיני, הכל בפעם אחת. " 1282 | ] 1283 | ], 1284 | [ 1285 | [], 1286 | [ 1287 | "כי יפליא - יבדיל, כמו לשון מפרש שהנודר צריך לפרש באיזה ענין הוא נודר וכמה הוא נודר. " 1288 | ], 1289 | [ 1290 | "ערכך - שני הכפין כפל הוא, כמו שתאמר מאודם אדמימות מן לבן לבנונית. " 1291 | ], 1292 | [], 1293 | [], 1294 | [], 1295 | [], 1296 | [], 1297 | [ 1298 | "כל אשר יתן ממנו לה' - אם הקדישו סתם. ", 1299 | "יהיה קודש - לקרבן ולא בדק הבית. " 1300 | ], 1301 | [], 1302 | [ 1303 | "ואם כל בהמה טמאה - של קדש שהוקדשה לקרבן ונעשה טמאה בעלת מום. ", 1304 | "והעמיד את הבהמה לפני הכהן - ויביא בדמיה קרבן. " 1305 | ], 1306 | [], 1307 | [], 1308 | [], 1309 | [], 1310 | [], 1311 | [], 1312 | [], 1313 | [], 1314 | [ 1315 | "ואם מכר - הגזבר לאיש אחר - לא יוכלו בעליה לפדותה עוד, אלא מתחלקת לכהנים ביובל לכהנים של אותו משמר. " 1316 | ], 1317 | [ 1318 | "תהיה אחזתו - של מקדיש. " 1319 | ], 1320 | [], 1321 | [], 1322 | [ 1323 | "לאשר קנהו מאתו - שהקונה אותו לא היה יכול להקדישו, אלא הפירות שיש לו בו עד היובל. " 1324 | ], 1325 | [], 1326 | [ 1327 | "לא יקדיש איש אותו - לקרבן אחר, כי הוא עצמו קדוש כבר לקרבן בכור. " 1328 | ], 1329 | [ 1330 | "ואם בבהמה הטמאה - ממש יקדיש אדם. באותה יש פדיון ובבהמה טמאה ממש [דלעיל] פירשו חכמים שלמים כבעלי מומים, כמו שפירשתי." 1331 | ], 1332 | [], 1333 | [ 1334 | "יחרם מן האדם - אדם שיתחייב מיתת בית דין, אין לו פדיון." 1335 | ], 1336 | [ 1337 | "מעשר הארץ - מעשר שני. " 1338 | ] 1339 | ] 1340 | ], 1341 | "sectionNames": [ 1342 | "Chapter", 1343 | "Verse", 1344 | "Comment" 1345 | ] 1346 | } -------------------------------------------------------------------------------- /server/assets/meforshim/rashbam/bamidbar.json: -------------------------------------------------------------------------------- 1 | { 2 | "language": "he", 3 | "title": "Rashbam on Numbers", 4 | "versionSource": "http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/rashbam.htm", 5 | "versionTitle": "Rashbam on Numbers -- Daat", 6 | "actualLanguage": "he", 7 | "languageFamilyName": "hebrew", 8 | "isSource": true, 9 | "isPrimary": true, 10 | "direction": "rtl", 11 | "status": "locked", 12 | "license": "Public Domain", 13 | "versionTitleInHebrew": "רשב\"ם על במדבר, דעת", 14 | "heTitle": "רשב\"ם על במדבר", 15 | "categories": [ 16 | "Tanakh", 17 | "Rishonim on Tanakh", 18 | "Rashbam", 19 | "Torah" 20 | ], 21 | "text": [ 22 | [ 23 | [ 24 | "במדבר סיני באהל מועד לחדש השני - כל הדברות שנאמרו בשנה ראשונה קודם שהוקם המשכן, כתיב בהן: בהר סיני, אבל משהוקם המשכן באחד לחדש בשנה שניה לא נאמר בהר סיני, אבל: במדבר סיני באהל מועד. וכן מוכיח לפנינו, דכתיב: ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה בהר סיני - קודם שהוקם המשכן, אז היו תולדות אהרן ארבעה: ואלה שמות בני אהרן נדב ואביהוא ואלעזר ואיתמר, אבל לבסוף בשנה שניה שהוקם המשכן לא היו כי אם שנים, לפי שלבסוף כשהוקם המשכן בשנה שניה נאמר: וימת נדב ואביהוא לפני ה' במדבר סיני. במדבר סיני היו ארבעה ולבסוף שנים, כי בו ביום שהוקם אהל מועד מתו נדב ואביהוא. " 25 | ], 26 | [ 27 | "שאו את ראש כל עדת - לפי שמעתה צריכים לבוא לארץ ישראל ובני עשרים ראוים לצאת בצבא המלחמה, שהרי בעשרים בחדש השני הזה נעלה הענן, כדכתיב בפרשת בהעלותך, וכתיב שם: נוסעים אנחנו אל המקום וגו' ולכך צוה הקב\"ה בתחלת חודש זה למנותן. " 28 | ], 29 | [], 30 | [], 31 | [], 32 | [], 33 | [], 34 | [], 35 | [], 36 | [], 37 | [], 38 | [], 39 | [], 40 | [], 41 | [], 42 | [], 43 | [], 44 | [], 45 | [ 46 | "ויפקדם במדבר סיני - לפי שבמנין שני שבפנחס כתיב: וידבר משה ואלעזר אותם בערבות מואב. כך נאמר כאן, כי חשבון הראשון היה במדבר סיני. " 47 | ], 48 | [], 49 | [], 50 | [], 51 | [], 52 | [], 53 | [], 54 | [], 55 | [], 56 | [], 57 | [], 58 | [], 59 | [], 60 | [], 61 | [], 62 | [], 63 | [], 64 | [], 65 | [], 66 | [], 67 | [], 68 | [], 69 | [], 70 | [], 71 | [], 72 | [], 73 | [], 74 | [], 75 | [ 76 | "והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם - כמו שמפרש והולך: אך את מטה לוי לא תפקוד וגו' ומפרש הטעם, כי לא ילכו בצבא המלחמה, אלא הפקד את הלוים על משכן העדות וגו'. " 77 | ] 78 | ], 79 | [ 80 | [], 81 | [ 82 | "באתת - סימן היה בנס של כל דגל, כגון: בשל יהודה אריה. בשל יוסף שור. ", 83 | "מנגד - מרחוק. " 84 | ], 85 | [], 86 | [], 87 | [], 88 | [], 89 | [], 90 | [], 91 | [], 92 | [], 93 | [], 94 | [], 95 | [], 96 | [], 97 | [], 98 | [], 99 | [ 100 | "בתוך המחנות - שני דגלים נוסעים תחלה, ואחר כן המשכן והלוים, ואחר כן שני דגלים אחרונים. ", 101 | "כאשר יחנו כן יסעו - בכל ענין שהם סביב למשכן הארבעה דגלים, כך היו סביב דרך הליכתם, ודרך ימין נמנו הדגלים מזרח ודרום מערב וצפון. " 102 | ] 103 | ], 104 | [ 105 | [ 106 | "ואלה תולדות אהרן ומשה - תחלה מנה תולדות ישראל ואח\"כ תולדות הכהנים ואח\"כ תולדות הלוים. ועתה מונה תולדות אהרן ותולדות משה לפנינו עם הלוים, דכתיב: ולקהת משפחת העמרמי - זהו משה (ואהרן ובניו אשר יקראו על שבט הלוי, כי לא היה לעמרם בנים רק משה ואהרן: ויבדל אהרן להקדישו - ומשה ובניו יקראו על שבט הלוי. ", 107 | "ביום דבר ה' את משה בהר סיני - שזהו קודם שהוקם המשכן אז היו ד', אבל בשנה שניה שהוקם המשכן במדבר סיני לא נשארו כי אלעזר ואיתמר כמו שפירשתי למעלה בתחלת הפרשה, שכל מקום שנאמר: בהר סיני - זהו קודם שהוקם המשכן, אבל משנבנה אהל מועד לא נאמר אלא: במדבר סיני. " 108 | ], 109 | [], 110 | [], 111 | [], 112 | [], 113 | [], 114 | [], 115 | [], 116 | [ 117 | "נתונים נתונים - כפל לשון, כמו: נתן תתן להם אחזת נחלה דונץ ב\"ל. " 118 | ], 119 | [ 120 | "ואת אהרן ואת בניו תפקד - תעשהו פקיד וממונה עליהם. כמו: ויפקד שר הטבחים את יוסף. " 121 | ], 122 | [], 123 | [], 124 | [], 125 | [], 126 | [ 127 | "כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם - לפי שהיו באים לפטור את הבכורות שחייבין בפדיון מבן חדש ומעלה, לכן גם מניינם מבן חדש. " 128 | ], 129 | [], 130 | [], 131 | [], 132 | [], 133 | [], 134 | [], 135 | [], 136 | [], 137 | [], 138 | [], 139 | [], 140 | [ 141 | "ולקהת משפחת העמרמי - משה ובניו. עתה מפרש מה שכתוב למעלה: ואלה תולדות אהרן ומשה. " 142 | ], 143 | [], 144 | [], 145 | [], 146 | [], 147 | [], 148 | [], 149 | [], 150 | [], 151 | [], 152 | [], 153 | [], 154 | [], 155 | [], 156 | [], 157 | [], 158 | [], 159 | [], 160 | [], 161 | [], 162 | [], 163 | [], 164 | [ 165 | "הפדיום - מיותר מ\"ם כמ\"ם של ריקם. הכנם. שלשום. שלש מאות שהלוים עודפים על שנים ועשרים אלף בכורות היו. ואין בכור מפקיע בכור, כך פירושו רבותינו. " 166 | ] 167 | ], 168 | [ 169 | [], 170 | [], 171 | [], 172 | [], 173 | [ 174 | "אהרן ובניו בנסוע המחנה - שני דגלים ראשונים שנוסעים תחלה, קודם שיסע המשכן והלוים. " 175 | ], 176 | [], 177 | [], 178 | [], 179 | [], 180 | [ 181 | "ונתנו על המוט - טועה היה בזה ר' יוסף קרא. מדלא כתיב כדכתיב: במוט בשנים - והיה רוצה לומר שכל המוט היה תחת הכלים, מדכתיב: על. השיבותי: כי המוטות היו מצד הכלים, כדרך כל משא שנותנין המוטות בטבעות שבצדי הכלים, כדכתיב בפרשת המשכן, אבל אצל לשון ונתנו - ראוי לומר על המוט ואצל לשון משא אמר במוט כדכתיב: וישאוהו במוט. ונשא בם את השלחן, כדכתיב: בכתף ישאו - אין לכם משא אלא בכתף, כלומר: בדבר זה נושאין זה. " 182 | ], 183 | [], 184 | [], 185 | [], 186 | [], 187 | [ 188 | "ואחרי כן יבאו בני קהת - לאחר שתכסו את הארון והכלים. " 189 | ], 190 | [], 191 | [], 192 | [], 193 | [], 194 | [ 195 | "כבלע את הקדש - כשסותרין את ההיכל כבוד ה' נגלה ואם יראו ימותו. כמו שמצינו באנשי בית שמש כי ראו בארון ה'. ", 196 | "כבלע - כמו בלע ה'. ודרך אורחותיך בלעו. בלע כל ארמנותיה. ומאשריו מבולעים. וכן כתיב למעלה, שמשעה שהיו מתחילים לפרק את המשכן היו מתרחקים בני קהת, כדכתיב: ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה והורידו את פרכת המסך - וכל הפרשה עד: וכלה אהרן ובניו לכסות וגו' - ואחרי כן: יבאו בני קהת. " 197 | ], 198 | [], 199 | [ 200 | "נשא גם הם - לפי שכתב למעלה: נשא את ראש בני קהת. " 201 | ] 202 | ], 203 | [ 204 | [], 205 | [ 206 | "וישלחו מן המחנה - לאחר שנסדרו ונקבעו סדר המחנות וחנייתן, הוצרך לומר שילוח טמאים מן המחנות." 207 | ], 208 | [], 209 | [], 210 | [], 211 | [ 212 | "חטאת האדם - הכתובים בפרשת אשם גזילות בסוף פרשת ויקרא: וכחש וגו' בעמיתו בפקדון וגו' - ובשביל גזל הגר שאין לו גואל נשנית כאן. " 213 | ], 214 | [ 215 | "והשיב את אשמו - הקרן. " 216 | ], 217 | [ 218 | "מלבד איל - האשם האמור בויקרא. ", 219 | "האשם המושב - הקרן ישוב לכהנים. " 220 | ], 221 | [ 222 | "וכל תרומה - תרומת ראשית, שישראל מפריש ותרומת מעשר שהלוים מפרישים, המפורשין בפרשת שלח לך. " 223 | ], 224 | [ 225 | "איש אשר יתן לכהן - שיתנדב דבר הראוי לכהנים, כגון: חרמים וכיצא בהם. ", 226 | "לו יהיה - כלומר: לכהן יתננו. ", 227 | " ומדרש אגדה: איש אשר יתן לכהן - מה שחייב ליתן לו. יהיה - לו ממון הרבה ולפי שמיותר הוא דרשו כן. " 228 | ], 229 | [], 230 | [ 231 | "כי תשטה - כי תסור, כדכתיב: שטה מעליה ושחטה שטים העמיקו. " 232 | ], 233 | [ 234 | "ועד אין בה - שזינתה.", 235 | "והיא לא נתפשה - לא נאנסה, שאם הסתירוה באונס פטורה. " 236 | ], 237 | [], 238 | [], 239 | [], 240 | [ 241 | "מים קדשים - מי כיור. " 242 | ], 243 | [], 244 | [], 245 | [], 246 | [ 247 | "לאלה ולשבועה - כשמשביע אדם את חבירו יאמר: הנני משביעך בשם על זה הדבר, שאם תכזב בי תהיה מקולל, כאשה פלונית שצבתה בטנה ונפלה ירכה. " 248 | ], 249 | [], 250 | [], 251 | [], 252 | [], 253 | [], 254 | [], 255 | [ 256 | "ונזרעה זרע - תתעבר. " 257 | ], 258 | [], 259 | [], 260 | [ 261 | "ונקה האיש מעון - אף על פי שגרם לה פורענות זו ע\"י קנוי שקינא לה. ולי נראה: ונקה האיש מעון - שלא סבל אשתו להיות מזנה תחתיו ואילו שתק לא היה מנוקה מעון שהיא אסורה לו, אלא היא תשא את עונה שהרי זינתה, ולפיכך קבלה פורענותה. " 262 | ] 263 | ], 264 | [ 265 | [], 266 | [], 267 | [ 268 | "משרת ענבים - פירש מנחם: ושרת את אחיו - והרי המ\"ם, כמו מ\"ם של מרמס ושל משמר, ושל משמן בשרו ירזה. ולא יתכן לשון שירות כי אם אצל עבודת בני אדם לאדוניהם. לכן אומר אני: שמשרת מחטופי למד פעל הוא מגזרת שרה, כמו מקנת כסף - מגזירת קנה ופרשתו אם כי לא נמצא במקרא נמצא בלשון התלמוד, נזיר ששרה פתו ביין. ואם בלשון המקרא, הרי מצינו בירמיה: אם לא שריתיך לטוב - ופירושו כמו: מישרא קיטרין שבדניאל, כלומר: פתחתיך מן האזיקים במעשה שהיה. ואמר שריתיך כמו: וזריתי פרש על פניכם - מגזרת זרה הלאה. אף כאן משרת ענבים - כל מה שנבדל ונופל מן הענבים, כאדם הנבדל וניתר מקשר הכבלים והזיקים שקשור בהם. " 269 | ], 270 | [], 271 | [], 272 | [], 273 | [], 274 | [], 275 | [], 276 | [], 277 | [], 278 | [], 279 | [ 280 | "יביא אותו - את עיקר קרבנו כמו שהולך ומפרש. " 281 | ], 282 | [], 283 | [], 284 | [], 285 | [], 286 | [], 287 | [], 288 | [], 289 | [ 290 | "מלבד אשר תשיג - שאם נדר קרבנות הרבה לשם שמים יביאם. מלבד אלה של חובה. דוגמת מלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם. " 291 | ], 292 | [], 293 | [ 294 | "כה תברכו את בני ישראל - כלומר, לא תברכו מברכת פיכם כאדם שאומר תבואתה לראש פלוני כך וכך, אלא אלי תתפללו שאברכם אני, כמו שמפרש - יברכך ה' - ואני אשמע קולכם כאשר תאמרו, ואברכם - לישראל, כמו שמפרש - ושמו את שמי על בני ישראל - כשיברכו הכהנים לישראל בשמי ולא בשמם, אני אברכם לישראל, כמו שהתפללו הכהנים ואומרים: יברכך ה'. " 295 | ], 296 | [], 297 | [], 298 | [ 299 | "ישא ה' פניו אליך - כדכתיב: ופניתי אליכם, שלא יסתיר פניו מכם. ומה שכתוב: אשר לא ישא פני איש, הקב\"ה לא ישא פני איש לנקותו מכל פשעיו, אבל הוא ישא פנים שלו את אהובו שיפנה אליו לחננו, כדכתיב: ופניתי אליכם והרביתי אתכם." 300 | ] 301 | ], 302 | [ 303 | [], 304 | [ 305 | "על הפקדים - הם הנקובים בשמות במדבר סיני. " 306 | ], 307 | [ 308 | "עֶגְלֹת - לפי שהוא דבוק. עֲגָלוֹת של צב כמו שיאמר מעשרה עשרות יאמר מן עגלה של ב' הנשיאים עגלות, ומן עֲנָוָה עַנְוֵי ארץ ומן עֲרָבָה עַרְבֵי נחל. ", 309 | "צב - כמו ובצבים ובפרדים. פתרונו לפי עניינו. ונראה בעיני עגלות העשויות להלוך בצבא ובדרכים רחוקים. " 310 | ], 311 | [], 312 | [], 313 | [], 314 | [], 315 | [], 316 | [], 317 | [], 318 | [], 319 | [], 320 | [ 321 | "וקרבנו - מוסב למעלה. ויהי המקריב נחשון. וקרבנו היה כך וכך כסדר הכתובים בד' דגלים הביאו קרבנותיהם. דגל יהודה ואחר כן דגל ראובן ואח\"כ דגל אפרים ואח\"כ דגל דן. " 322 | ], 323 | [], 324 | [], 325 | [], 326 | [], 327 | [], 328 | [], 329 | [], 330 | [], 331 | [], 332 | [], 333 | [], 334 | [], 335 | [], 336 | [], 337 | [], 338 | [], 339 | [], 340 | [], 341 | [], 342 | [], 343 | [], 344 | [], 345 | [], 346 | [], 347 | [], 348 | [], 349 | [], 350 | [], 351 | [], 352 | [], 353 | [], 354 | [], 355 | [], 356 | [], 357 | [], 358 | [], 359 | [], 360 | [], 361 | [], 362 | [], 363 | [], 364 | [], 365 | [], 366 | [], 367 | [], 368 | [], 369 | [], 370 | [], 371 | [], 372 | [], 373 | [], 374 | [], 375 | [], 376 | [], 377 | [], 378 | [], 379 | [], 380 | [], 381 | [], 382 | [], 383 | [], 384 | [], 385 | [], 386 | [], 387 | [], 388 | [], 389 | [], 390 | [], 391 | [], 392 | [], 393 | [ 394 | "ביום המשח אותו - התחילו לחנכו כמו שכתוב בפרשה זו. " 395 | ], 396 | [], 397 | [], 398 | [], 399 | [ 400 | "אחרי המשח אתו - לסוף שנים עשר יום שכבר נתחנך עליה חשבון כך וכך. " 401 | ] 402 | ], 403 | [ 404 | [], 405 | [ 406 | "בהעלתך גו' - לפי שמלאכת תדיר היא זו הזכירה כאן. אף על פי שכל מלאכת המשכן נגמרה מלאכת הדלקת המנורה לא נגמרה כי תדירה היא. ", 407 | "אל מול פני המנורה - היה מטה ראשי הפתילות של כל שבעת הנרות להאיר אל השלחן. " 408 | ], 409 | [], 410 | [], 411 | [], 412 | [], 413 | [ 414 | "וְהֶעֱבִירוּ - ויעברו אבל וְהַעֲבִירוּ בפת\"ח הוא לשון ציווי כמו: והעתירו אל ה'. " 415 | ], 416 | [], 417 | [], 418 | [], 419 | [], 420 | [], 421 | [ 422 | "והנפת אותם - אהרן הניפם תחלה ואח\"כ משה. " 423 | ], 424 | [], 425 | [], 426 | [], 427 | [], 428 | [], 429 | [], 430 | [], 431 | [ 432 | "ויתחטאו - כדכתיב לעיל: הזה עליהם מי חטאת. " 433 | ], 434 | [], 435 | [], 436 | [ 437 | "זאת אשר ללוים - מצוה חדשה שעדיין לא נאמרה שבפרשת מדבר סיני ובפרשת נשא צוה הקב\"ה למנותם מבן ל' עד בן נ' שנה לעבוד ולמשא, לשאת את המשכן. ועתה בפרשה זו בא לפרש מצות עבודת משמרת משכן, אשר חמש שנים לפני ה-ל' שנה שאינו ראוי למשא, יהא ראוי ומצווה לשמירת משכן וכליו. ומבן נ' ומעלה שאינן ראוי לעבודת משא, יהא מצווה לעבודת שמירה, כמו שמפרש והולך. ", 438 | "מבן כ\"ה שנה ומעלה יבא לצבא צבא בעבודת אהל מועד - מלאכת שמירה כמו שמפרש לפנינו: ושרת את אחיו לשמור משמרת. " 439 | ], 440 | [ 441 | "ומבן חמשים ישוב מצבא העבודה - של משא. כדכתיב בפרשיות של מעלה מבן ל' ועד בן נ'. ", 442 | "ולא יעבוד עוד - בעבודת משא. אלא - ושרת את אחיו - על שניהם הוא מוסב. בן כ\"ה ועד בן ל' ומבן נ' ומעלה ששניהם נפסלו מעבודת משא. ומה יעשו? ושרת - זה וזה את - אחיו לשמור משמרת ועבודת משא לא יעבוד. " 443 | ], 444 | [ 445 | "ושרת - זה וזה את - אחיו לשמור משמרת ועבודת משא לא יעבוד. ", 446 | "ככה תעשה ללוים במשמרותם - ה' שנים לפני ה-ל' ומן חמשים ומעלה יהיו מצווים במשמרת המשכן. " 447 | ] 448 | ], 449 | [ 450 | [], 451 | [ 452 | "ויעשו בני ישראל - לפי שפסח מצרים לא נהג אלא יום אחד ולא היה כשאר קרבנות, עתה כשנבנה המשכן הוצרך לצוות שיעשוהו כעיקר מצות לדורות ולא בפסח מצרים. " 453 | ] 454 | ], 455 | [ 456 | [], 457 | [ 458 | "והיו לך למקרא העדה - לך יהיו החצוצרות לקריאה ולמחנות יהיו צריכין למסע. למסע שם דבר הוא כמו נסיעה. ", 459 | "את המחנות - כמו למחנות. " 460 | ], 461 | [ 462 | "ותקעו בהן - בשתיהן. " 463 | ], 464 | [], 465 | [], 466 | [], 467 | [], 468 | [], 469 | [], 470 | [], 471 | [], 472 | [], 473 | [], 474 | [], 475 | [], 476 | [], 477 | [], 478 | [], 479 | [], 480 | [], 481 | [], 482 | [], 483 | [], 484 | [], 485 | [], 486 | [], 487 | [], 488 | [], 489 | [ 490 | "לחובב - הוא יתרו, כדכתיב: מבני חובב חותן משה. " 491 | ], 492 | [], 493 | [ 494 | "כי על כן אשר ידעת - ונתת על לב צרכנו בחנותנו במדבר. וגם היית לנו לעינים לתת לנו עצה טובה כדכתיב: וישמע יתרו. דוגמת: עינים הייתי לעיוור. " 495 | ], 496 | [], 497 | [ 498 | "מהר ה' - כי עדיין לא זזו מכנגד הר חורב שהוא במדבר סיני וזה לאחר שהוקם המשכן כמו שפרשתי למעלה. ומ\"מ אצל הר סיני היו עד עתה. ", 499 | "דרך שלשת ימים - הלכו עד ג' ימים שלא חנו עד סוף ג' ומפני טורח הדרך, ויהיו העם כמתאוננים כמו שמצינו בפרשת פרה: ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלהים ובמשה. ", 500 | "וארון ברית ה' נוסע לפניהם - כל אותן ג' ימים לתור להם מנוחה, כי הענן הולך על הארון." 501 | ], 502 | [], 503 | [ 504 | "קומה ה' - שהיה אז מסתלקת שכינה מעל הכפורת. " 505 | ] 506 | ], 507 | [ 508 | [ 509 | "ויהי העם כמתאוננים - מצטערים מטורח הדרך." 510 | ], 511 | [], 512 | [], 513 | [], 514 | [], 515 | [], 516 | [ 517 | "והמן כזרע גד הוא - ומראהו כמראה, הבדולח - כלומר: נראה קשה ויבש ולכך היו אומרים: ונפשנו יבשה - כאדם שאוכל חטים יבשים. וא\"כ למה חרה אף של הקב\"ה כאמור לפנינו? ועתה מפרש טעם של חרון אף, שהרי - כשטחנו ברחים או דכו במדוכה - אז - והיה טעמו כטעם לשד השמן - אז מתחלף טעמו שהיה מתחלה מתוק - כצפיחית בדבש - כזיתים ואגוזים קודם טחינה, אבל לאחר טחינה או כתישה במכתשת אז והיה טעמו. נעשה עתה טעמו כלחלוח של שמן ובשר שמן, כמו שמן זיתים ואגוזים לאחר טחינה שנתחלף טעמן ולפיכך וישמע ה' - ויחר אפו - שכשרוצים טוחנים אותו ונעשה כשמן ואין מאכלם יבש. כאן כתיב: והיה טעמו - שמתחלף טעמו הראשון, אבל בפרשת בשלח כתיב: וטעמו כצפיחית בדבש - שזה הוא טעמו קודם שיש בו טעם שמן. " 518 | ], 519 | [ 520 | "לשד - כלו עיקר. כמו: נהפך לשדי בחרבוני קיץ - נהפך לחלוחי כיובש תאנים שנתייבשו. ", 521 | "שטו - כמו משוט בארץ. שוטטו בחוצות ירושלים. " 522 | ], 523 | [], 524 | [], 525 | [], 526 | [ 527 | "ילדתיהו - ילד את אלמודד - הרי ילד את אחרים לפיכך יאמר: וירשתם אותם. ", 528 | "יְלִדְתִּיהוּ - שניהם בחירק, לפי שֶׁמִפָעַל שלהם דומה כעין מַפְעִיל, אבל ישב שהוא בגוף האדם יאמר: וִישַׁבְתֶּם. ישן וישנתם. כל דומיהן פתחין. וכן מן ירד וירדתם. " 529 | ], 530 | [], 531 | [], 532 | [], 533 | [], 534 | [], 535 | [], 536 | [], 537 | [ 538 | "עד אשר יצא מאפכם - כתרגומו. ", 539 | "למה זה יצאנו ממצרים - שאמרתם: זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים - ולפי שאתם כפויי טובה תלקו. ואלו הייתם מתאוים בשר ולא נתרעמתם על יציאת מצרים לא הייתם לוקים כל כך, כמו בשאר תלונות שיש מהם שלא לקו. " 540 | ], 541 | [ 542 | "ויאמר משה שש מאות אלף וגו' - צריך לפרש זה דוגמא שפירשתי: לא יוכל העם לעלות אל הר סיני. אף כאן משה היה מתיירא על מה שאמר הקדוש ברוך הוא: ואכלו חדש ימים - וגם אמר: והיה לכם לזרא. ושאל מן הקב\"ה, אתה אמרת שיאכלו חדש ימים והלא - שש מאות אלף רגלי - לבד הנשים והטף והלא כל צאנם וכל בקרם לא יספיק להם חדש ימים, והיאך תקיים זה הדבר?! או תכלה אותם וישארו מעט ויסתפקו עד חדש, שהרי אמרת: והיה לכם לזרא?! או תעשה להם נסים להביא להם בשר ממקום אחר. " 543 | ], 544 | [], 545 | [], 546 | [], 547 | [], 548 | [ 549 | "בכתבים - שנכתבו לצאת אל האהל ולא יצאו מתוך ענוה כמפורש בסנהדרין. " 550 | ], 551 | [], 552 | [ 553 | "מבחוריו - מנעוריו, כמו בחרותיך, אבל על כן על בחוריו לא ישמח ה'. הם האנשים הנקראים בחורים. ", 554 | "כלאם - כמו: ויכלא הגשם. אָסְרֵם ומָנְעֵם מן השוק ותנם בבית הכלא. א\"ח ה\"ע גורם לומר כְּלַאֵם. כמו שמענו אדני. ימצאהו בארץ מדבר. " 555 | ], 556 | [], 557 | [], 558 | [], 559 | [], 560 | [], 561 | [], 562 | [ 563 | "מקברות התאוה נסעו העם חצרות - לפי הפשט מקברות התאווה נסעו העם חצרות ויהיו שם בחצרות, כלומר, נתעכבו שם עד האסף מרים. ולכך האריך בלשונו: ויהיו בחצרות. ומדרש אגדה בספרי בסוף הפרשה: ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. וכי שתי חצרות היו שנסעו מזו וחנו בזו ונסעו מזו וחנו בזו?! ומסופק לרבותי ונשאלתי עליה בפריש (=פריז) ופירשתיו בדרשה, כי זו אנו למדין מתחלת הפרשה שכתוב בה: מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות - ועל פסוק זה כתב בספרי, זה היה בשעה שנצטרעה מרים וסוף דבר חוזר ומסיימו בפסוק האחרון של פרשה ואחר נסעו העם מחצרות - וכי ב' חצרות היו וכו'. ופסוק זה הוא נדרש מקברות התאוה נסעו העם ויחנו בחצרות כשאר כל מסעות וחניות שכתוב בהן: ויסעו ויחנו אלא מקברות התאוה נסעו העם חצרות - משמע כי העם נסעו מחצרות ואח\"כ ויהיו בחצרות, שחזרו לאחוריהם בחצרות שכשנסע דגל הראשון מחצרות ועדיין לא הורד המשכן [ולא נסעו הלויים]. ומשה ואהרן ומרים שהיו עדיין במחנה לויה קרא להם הקב\"ה פתאום ונצטרעה מרים וחזרו לאחוריהם ונאספה מרים מצרעתה לסוף שבעה, ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. וכל דרשה זו מצאתי במכילתא בפרשת בשלח כולה בפסוק הראשון. ושוב מצאתיה בתשובות ר' קלונימוס איש רומי כמותי. וגם מה שכתוב במכילתא ויסעו בני ישראל מרעמס סכתה - על זה נאמר: ואשא אתכם על כנפי נשרים - ופירשתי לשואלים, לפי שאין כתוב שם ויסעו מרעמסס ויחנו סכתה. לומר לך שלפי שעה באו מרעמסס לסוכות ובשעה שנסעו מרעמסס נסעו כמו כן מסוכות וזהו כנפי נשרים. " 564 | ] 565 | ], 566 | [ 567 | [ 568 | "הכשית - שהיא ממשפחת חם. ", 569 | "כי אשה כשית לקח - כדכתיב בדברי הימים, דמשה רבינו מלך היה בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה כמ\"ש שם. והם לא ידעו כשדברו בו שלא נזקק לה, זה עיקר פשוטו. שאם בשביל צפורה דברו, מה צורך לפרש כי אשה כושית לקח וכי עד עתה לא ידענו כי צפורה מדינית היא?! ועוד תשובה, כי לא היתה כושית, כי כוש מבני חם הוא ומדין מבני קטורה אשר ילדה לאברהם. " 570 | ], 571 | [ 572 | "ויאמרו הרק אך במשה - כלומר: עוד זאת אמרו על משה במה יכול להתפאר עלינו הלא גם בנו - דבר לישראל. ", 573 | "בנו - על ידינו. " 574 | ], 575 | [], 576 | [ 577 | "פתאם - בשעה שהיו מדברים במשה ולא היתה שעה רגילה לדבר עמהם, אלא לגעור בהם מפני משה ולחלוק לו כבוד. " 578 | ], 579 | [], 580 | [ 581 | "נביאכם - נבואתכם. " 582 | ], 583 | [ 584 | "נאמן הוא - קבוע ומיוסד כל שעה ביום. וכמוהו: ותקעתיו יתד במקום נאמן. יתד התקוע במקום חזק אינו ממהר ליפול. " 585 | ], 586 | [], 587 | [], 588 | [], 589 | [], 590 | [ 591 | "אל נא תהי כמת - כלומר, לכבודך ובשבילך אל נא תהיה אתה בעצמך כמת. והיאך? אשר - נולד - בצאתו - מי שהוא נולד ממעיו - מרחם אמו - של אחיו שהוא חי הרי נאכל - חצי בשרו - של חי. כלומר: מאחר שנולדה מרים מרחם אמו של משה. ", 592 | "אל נא תהי - אל תהיה אתה כמת, כמו: אל תהי בתוקעי כף. אל תהי עד חנם. אל תהי בסובאי יין. " 593 | ] 594 | ], 595 | [ 596 | [], 597 | [ 598 | "כל נשיא בהם - עיקר פשוטו כך: אלה שנים עשר אנשים תקח מאותם שבישראל שנשא אותם לבם ללכת, שתכוין את העם מי האיש שירצה ללכת לרגל את הארץ. ומאותם שיאמרו ללכת תקח ותבחר מהם שנים עשר ולפי שהאנשים גבורים שאינם יראים ורך לבב ראוים ללכת בארץ נכריה וגם להתחזק ולקחת מפרי הארץ, לכך הוצרך להכריז ולא נקבם הקב\"ה בשמות, כשם שעשה לנשיאים שמנו את ישראל ובנשיאים שהנחיל את ישראל את הארץ באלה מסעי. שאותם היו נקובי שמות. ", 599 | "כל נשיא בהם - הטעם שתחת כל מוכיח פירושו. כל אלה הי\"ב הנה יהיה נשיא באותם המתנדבים ללכת, כמו: כל שתה תחת רגליו. " 600 | ], 601 | [], 602 | [], 603 | [], 604 | [], 605 | [], 606 | [], 607 | [], 608 | [], 609 | [], 610 | [], 611 | [], 612 | [], 613 | [], 614 | [ 615 | "ויקרא משה להושע בן נון יהושע - לא עתה קרא אותו כן, שהרי כבר קודם לכן נקרא יהושע אלא כך פירושו: הושע בן נון שאמרנו למעלה שנקרא כן בבית אביו הוא אותו שקרא משה [יהושע] כשנעשה משרתו והפקידו על ביתו, שכך היה מנהגם כמו: ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח. ויקרא לדניאל די שמיה בלטשצר כשם אלהיה. " 616 | ], 617 | [], 618 | [ 619 | "וראיתם את הארץ מה הוא - אם היא בתחלתה ארץ יערים, או חלקה או ארץ מטוננת ולחה, כי לפי מה שתראו את הארץ תכינו לו כלי מלחמה לסתת את היערים ולהכין הליכת חיילותיכם, כי בטוחים היו שה' יתן להם את ארץ כנען אך לא בלא טורח, כי אם בענין ערכי המלחמה. ", 620 | "החזק הוא - כל זה להודיע באיזה ענין יערכו אתם מלחמה. " 621 | ], 622 | [ 623 | "ומה הארץ אשר הוא יושב בה - ומה הארץ אשר אמרנו למעלה מְדַבֵּר בארץ שהיא בתחלת המלכות שאין שם יישוב, ועתה מְדַבֵּר בארץ אשר הם יושבים בה. ", 624 | "הטובה היא אם רעה - אם מלאה תבואות הרבה וימצאו בה כל טוב למלחמותם ולא יצטרכו להקדים להם צדה כל כך, לעת מלחמה מקודם. ", 625 | "הבמחנים - יושבים, או בערי המבצר. כל זה לדעת אם צריכים לעשות דייק וסוללות לכבוש את הערים. " 626 | ], 627 | [ 628 | "השמנה היא וגו' - להודיע לישראל שימצאוה זבת חלב ודבש כמו שהבטיחם הקב\"ה. ", 629 | "והתחזקתם - כאנשים גבורים לקחת, ולא תגורו מפני איש. ", 630 | "והימים ימי בכורי ענבים - זה מגיד הכתוב מפני אשכול של ענבים שנטלו. " 631 | ], 632 | [], 633 | [ 634 | "ויבא עד חברון - הגדה נראית פשט: שעל כלב אמר הכתוב שנאמר: ולו אתן את הארץ אשר דרך בה והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורישנה. לפיכך ויבא עד חברון - הוא כלב ונשתטח על קבורת אבות והתפלל שינצל מעצת מרגלים. ומצינו ביהושע שנתן לכלב את חברון, כדכתיב: ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה באחוזתו. ומכל מקום לפי עיקר פשוטו: ויבא כל אחד ואחד עד חברון, שהרי אמרו: וגם בני הענקים ראינו שם בחברון. וכתיב: ושם ראינו את הנפילים בני ענק. ", 635 | "לפני צוען מצרים - לפי פשוטו: נבנתה לפני צוען וגם כן חשובה יותר עיר הישנה מן העיר החדשה, שהיו ישראל מכירים חשיבותה של צוען, הוצרך לומר כי ערי ישראל חשובים יותר, וגם מתוך יושנה היו בה ענקים שהם מדורות הראשונים. " 636 | ], 637 | [], 638 | [], 639 | [], 640 | [], 641 | [], 642 | [], 643 | [], 644 | [ 645 | "ויהס - שיתקם בחכמתו. " 646 | ], 647 | [], 648 | [], 649 | [ 650 | "מן הנפילים - הראשונים, כדכתיב בבראשית: הנפילים היו בארץ בימים ההם. ", 651 | "כחגבים - הנמוך נראה לגבוה ממנו הרבה כחגבים, שהם נמוכים מאד. וזה מוכיח: היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים. " 652 | ] 653 | ], 654 | [ 655 | [], 656 | [], 657 | [], 658 | [], 659 | [], 660 | [], 661 | [], 662 | [], 663 | [ 664 | "סר צלם מעליהם - אין להם מחסה לחסות בו, כי כבר נמוגו כל יושבי ארץ מפנינו משעה שהוביש ים סוף כמו שאמרה רחב הזונה. וכדכתיב: נמוגו כל יושבי כנען. " 665 | ], 666 | [], 667 | [], 668 | [], 669 | [], 670 | [ 671 | "ואמרו אל יושב הארץ הזאת - ואמרו מצרים על יושבי ארץ כנען כמו שמפורש לפנינו: שיאמרו מצרים מבלתי יכולת וגו':" 672 | ], 673 | [], 674 | [ 675 | "אבל עכשיו מפרש תחלה למה יאמרו מצרים כן, כי שמעו שאתה הוצאתם בכח גדול ובעמוד אש ובעמוד ענן הכל דרך אהבה יתירה וחיבה. ולבסוף תהרגם כאיש אחד?! ואמרו מצרים לא מתוך שנאה עשה להם כך, אלא מבלתי יכולת להלחם עם שלשים ואחד מלכים. ועתה שוב מחרון אפך. למען שמך שלא יתחלל. " 676 | ], 677 | [ 678 | "יגדל נא כח - להאריך אפך, כדכתיב: טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. " 679 | ], 680 | [], 681 | [], 682 | [ 683 | "סלחתי - סולח אני עכשיו. כמו: נתתי כסף השדה. ", 684 | "כדברך - שלא אכנו בדבר בפעם אחת, אלא אאריך להם עד ארבעים שנה. " 685 | ], 686 | [ 687 | "ואולם - ואלא. " 688 | ], 689 | [ 690 | "עשר פעמים - הרבה. כמו: עשרת מונים. ואפו עשר נשים. עשר פעמים תכלימוני. " 691 | ], 692 | [], 693 | [], 694 | [], 695 | [], 696 | [], 697 | [], 698 | [], 699 | [], 700 | [], 701 | [], 702 | [ 703 | "רועים במדבר - מתפרנסים כעין מרעה הצאן שהולכים הנה והנה כלומר: שיטלטלו במדבר לכאן ולכאן. כך נראה בעיני. " 704 | ], 705 | [], 706 | [], 707 | [ 708 | "והאנשים אשר שלח משה - ואחר ששלחם - וישובו - מארץ ישראל ואחרי כן - וילינו - אחרי שובם ככתוב למעלה. עתה - וימותו וגו'. ", 709 | "דבה - מן: דובב שפתי ישנים. כמו מן: באבוד רשעים רנה. רננת רשעים מקרוב. וכן: כי היתה סבה מעם ה', מן סובב. סבה. " 710 | ], 711 | [], 712 | [], 713 | [], 714 | [ 715 | "אל המקום אשר אמר ה' - וצונו ללכת שם לירש את הארץ. ", 716 | "כי חטאנו - כאשר הֶאֱמַנּוּ לעצת המרגלים. " 717 | ], 718 | [ 719 | "והיא - דרך זה - לא תצלח. " 720 | ], 721 | [], 722 | [ 723 | "כי על כן שבתם - אשר שבתם. כמו: וכל יש לו נתן בידו - שהוא כמו: וכל אשר יש לו. " 724 | ], 725 | [ 726 | "משו - מגזרת לא ימיש. " 727 | ] 728 | ], 729 | [ 730 | [], 731 | [], 732 | [], 733 | [], 734 | [], 735 | [], 736 | [], 737 | [], 738 | [], 739 | [], 740 | [], 741 | [], 742 | [], 743 | [], 744 | [], 745 | [], 746 | [], 747 | [], 748 | [], 749 | [ 750 | "כתרומת גורן - שהיא ראשית דגנך. אף זו - מראשית ערסותיכם. וכן שנינו במסכת ע\"ג ובמסכת שבת. " 751 | ], 752 | [], 753 | [ 754 | "וכי תשגו - בעובד עבודת גילולים בשוגג פירשו חכמים. ופרשת העלם דבר שבויקרא בשאר מצות של כרת. " 755 | ], 756 | [ 757 | "את כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה - את הכל יעברו בשוגג. וזהו עבודת גילולים שהעובדה כופר בכל המצות. ", 758 | "מן היום אשר צוה ה' והלאה - כל המצות כולן נצטוו אחר - אנכי ולא יהיה לך - כי הם ראשונות. " 759 | ], 760 | [], 761 | [], 762 | [], 763 | [], 764 | [], 765 | [], 766 | [ 767 | "ביד רמה - מגדף. זו עבודת גילולים לפי הפשט. " 768 | ], 769 | [], 770 | [], 771 | [], 772 | [ 773 | "כי לא פרש - באיזה מיתה. " 774 | ], 775 | [], 776 | [], 777 | [], 778 | [ 779 | "ציצת - כמו: בציצת ראשי. קבוצת פתילים תלויין כשער הראש. " 780 | ], 781 | [ 782 | "והיה לכם לציצית - הציצית הזה יהיה לכם לראיה שתראו אותו. כמו: מציץ מן החרכים. וכן מצאתי בספרי. ", 783 | "פתיל תכלת - פירשו רבותינו: לפי שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד." 784 | ] 785 | ], 786 | [ 787 | [ 788 | "ויקח קרח - כמו: ויקח [אברם] את שרה אשתו ואת לוט - אף כאן - ויקח קרח. ", 789 | "ודתן ואבירם - אנשים הרבה, עד שקמו עמהם לפני משה חמשים ומאתים. " 790 | ], 791 | [ 792 | "קראי מועד - [קרואי העדה], קוראים ושולחים בשבילם ליום המועד הקבוע למשפט בין איש לאיש. " 793 | ], 794 | [], 795 | [ 796 | "ויפול על פניו - לתפלה, ושם נאמר לו מה שאמר לקרח. " 797 | ], 798 | [], 799 | [], 800 | [], 801 | [], 802 | [], 803 | [], 804 | [ 805 | "לכן אתה וכל עדתך - הם אותם - הנועדים על ה'. " 806 | ], 807 | [ 808 | "ויאמרו לא נעלה - אליך למשפט. לשון עליה, רגיל לומר אצל הליכה אל השופטים: ועלתה יבמתו השערה. ויעלו אליה בני ישראל למשפט. ובעז עלה השער. " 809 | ], 810 | [ 811 | "גם השתרר - גמים שבתורה הפוכין כי גם תשתרר עלינו גם השתרר. וכן: וברכתם גם אותי. גם תברכו אותו. וכן ויאהב גם את רחל. וגם אהב את רחל. גם אותך הרגתי. גם הרגתי אותך. " 812 | ], 813 | [ 814 | "העיני האנשים ההם תנקר - כסבור אתה שאלו האנשים אשר מתרעמים עליך אין להם עינים לראות המכשול הזה, שמארץ מצרים ארץ טובה העליתנו למות במדבר, כי לא השלמת תנאי שלך להביאנו אל ארץ זבת חלב ודבש, אבל באלו ארבעים שנה ימותו במדבר. ", 815 | "לא נעלה - לפיכך לא נעלה אליך. כלל ופרט וחזר וכלל לא נעלה אמר תחלה ואחר כך פירש למה וחזר וכלל לפיכך - לא נעלה. " 816 | ], 817 | [ 818 | "אל תפן - מן פנה. כמו: ותרב משאת בנימין, מן רבה. אל תֵּפֶן - אל תִּפְנֶה. אל תֶּפֶן - אל תַּפְנֶה.", 819 | "לא חמור אחד מהם נשאתי - אפילו חמור אחד לא נשאתי מהם כשאר משתוררים על העם. ואם כן למה מפשיעים אותי בשררה?! ואם היה נקוד לא חמור אַחַד מהם (בפת\"ח) פתרונו היה חמור של אחד מהם כמו: אַחַד העם, וכמו: את אַחַד מהם. " 820 | ], 821 | [], 822 | [], 823 | [], 824 | [], 825 | [], 826 | [], 827 | [ 828 | "אלהי הרוחות - אתה מכיר רוחות ולבות שאר העם שלא פשעו. " 829 | ], 830 | [], 831 | [], 832 | [ 833 | "וילך אל דתן ואבירם - אולי יחזרו בתשובה. " 834 | ], 835 | [], 836 | [], 837 | [ 838 | "כי לא מלבי - שחינכתם בקטורת כשאמרתי: אתה ואהרן איש מחתתו. " 839 | ], 840 | [ 841 | "לא ה' שלחני - אלא עשיתים מדעתי, שצויתים להקטיר קטורת. " 842 | ], 843 | [ 844 | "ואם בריאה - חדשה, יברא ה' - בארץ, כדכתיב: כי ברא ה' חדשה בארץ, שאינה כמיתת נדב ואביהוא. " 845 | ], 846 | [], 847 | [], 848 | [], 849 | [ 850 | "נסו לקולם - כשצעקו בשעת נפילה, כדכתיב: לקול נפלך רעשה ארץ. " 851 | ] 852 | ], 853 | [ 854 | [], 855 | [], 856 | [], 857 | [], 858 | [ 859 | "כאשר דבר ה' ביד משה לו - מוסב למעלה. ויקח אלעזר הכהן את מחתות מבין השרפה כאשר דבר ה' ביד משה. ", 860 | "לו - לאלעזר. שכך ציוהו הקב\"ה למשה: אמור אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות. " 861 | ], 862 | [ 863 | "אתם המתם את עם ה' - על דתן ואבירם הבלועים אנו מודים שחטאו, אבל המאתים וחמשים איש שמתו כמיתת נדב ואביהוא, אתם הרגתם אותם שצויתם להקטיר הקטורת! " 864 | ], 865 | [], 866 | [], 867 | [], 868 | [ 869 | "הרמו - כמו: המולו לה', אבל בשביל הרי\"ש נהפך החיריק כמו [בֵּרֵךְ] בִּרֵךְ משקל דג\"ש. ולמעלה אומר: הבדלו - וכאן אומר: הרמו - שמשמע להבדיל יותר, לפי שכבר יצא הקצף. " 870 | ], 871 | [ 872 | "ושים קטורת - להודיע שהקטורת הממיתה כשאינם כהנים היא הנותנת חיים ביד כהנים, לדעת שהם ראוים." 873 | ], 874 | [], 875 | [ 876 | "ויעמד בין המתים ובין החיים - שלא עבר המשחית את מקום ההקטרה. " 877 | ], 878 | [], 879 | [], 880 | [ 881 | "קח מאתם מטה מטה וגו' - מאחר שמתלוננים על דבר הקטורת ואומרים: אתם המתם את עם ה' - ואינה הוכחה שבחרתי בכהנים, אני אעשה הוכחה אחרת שלא יוכלו לערער על הכהונה, כי מטהו יפרח על ידי. " 882 | ], 883 | [], 884 | [], 885 | [], 886 | [ 887 | "והשכתי - מן: וחמת המלך שככה. הסבותה מן סבב. " 888 | ], 889 | [], 890 | [], 891 | [ 892 | "ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים - נראה לפי הפשט: כשהוציאו משה מצאו שפרח ולא יותר, כדכתיב: והנה פרח מטה אהרן, אבל אחר כן: ", 893 | "ויצץ ציץ - לעיני כל ישראל. ואחרי כן: ויגמל שקדים. שאילו כן היה הענין תחלה, הנה לא היתה נראה לא הפריחה ולא הניצה וגם לא היה לו לכתוב והנה פרח, אלא והנה גמל שקדים מטה אהרן לבית לוי. " 894 | ], 895 | [], 896 | [ 897 | "לאות לבני מרי - לדורות הבאים שירצו למרוד, כגון עוזיהו. ", 898 | "ותכל תלונתם - ותכלה את תלונתם של ישראל, כמו מן צו צוה. " 899 | ], 900 | [], 901 | [ 902 | "אבדנו - ויאבדו מתוך הקהל - אם כן כולנו אובדים מדי יום ביום. כיצד? ", 903 | "כל הקרב הקרב - כל איש ואיש אשר יקרב אל המשכן לשומרו, או אל כלי המשכן עם הלוים ימות, שעדיין לא התרה בם הקדוש ברוך הוא שעדיין לא נכתב והזר הקרב יומת - ולכך הוא מזהירם בפרשה זו וזר לא יקרב אליכם, והזר הקרב יומת - שמכאן ואילך לא יקרבו כלל ולא ימותו, שאפילו בפרשה אמור אל הכהנים שכתוב שם: דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך אשר יהיה בו מום לא יגש להקריב לחם ה' - שם לא פסל אלא בעלי מומים אבל זרים לא פסל ומה שפסל שם בפרשת: אמור אליהם כל איש אשר יקרב וגו' - באובד בטומאת הגוף מדבר, אבל בעבודת זרים במשכן ובכליו לא ראינו עדיין חיוב מיתה. " 904 | ] 905 | ], 906 | [ 907 | [ 908 | "ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך וגו' - וזר לא יקרב - והזר הקרב יומת - הרי הזהרתים בחיוב מיתה. ומעתה אין לחוש - הקרב הקרב - שהרי אסרתים באל יקרב. וחייבתים מיתה. " 909 | ], 910 | [], 911 | [], 912 | [], 913 | [], 914 | [], 915 | [ 916 | "עבדת מתנה - ונמצאו ישראל פטורים מן העבודה ומתוך שאינם מצווים לא יקרבו עוד, שהרי - והזר הקרב יומת. " 917 | ], 918 | [ 919 | "לך נתתים למשחה - הרי הן לך כעין סימן שרים הנמשחים למלוך. " 920 | ], 921 | [ 922 | "מן האש - לאחר הקטרת אימורין, הנותר מן האש. ", 923 | "אשר ישיבו לי - האשם המושב לה' לכהן - זהו גזל הגר, שאין לו יורשין. " 924 | ], 925 | [], 926 | [], 927 | [ 928 | "כל חלב יצהר - כדכתיב: בהרימכם את חלבו ממנו. " 929 | ], 930 | [], 931 | [], 932 | [], 933 | [], 934 | [], 935 | [], 936 | [ 937 | "ברית מלח - נראה לי לשון קיום. וכן בדוד: לו ולבניו ברית מלח - כי פתרונם לפי ענינם, אבל לא תשבית מלח ברית אלהיך. מדבר במלח ממש, ברית מלח ברית קיום ועומד לדורות. " 938 | ], 939 | [], 940 | [], 941 | [], 942 | [], 943 | [], 944 | [], 945 | [], 946 | [ 947 | "כדגן מן הגורן - שהוא בלאו וכל זר לא יאכל קודש בפרשת תרומה, באמור אל הכהנים. " 948 | ], 949 | [], 950 | [], 951 | [], 952 | [], 953 | [ 954 | "לא תחללו - לאוכלם בטומאה. " 955 | ] 956 | ], 957 | [ 958 | [], 959 | [ 960 | "זאת חקת התורה - ולפנינו יפרש באיזו תורה הוא מדבר, דכתיב: זאת התורה אדם כי ימות באהל - כלומר: חקת התורה שאמר למשה זאת התורה. ", 961 | "פרה אדומה - צוה לקחת לעשות תורת טהרתו של אדם כי ימות באהל - להטהר בו, נוגע ונושא ומאהיל." 962 | ], 963 | [], 964 | [], 965 | [ 966 | "לעיניו - של אלעזר (לאהרן). " 967 | ], 968 | [], 969 | [], 970 | [], 971 | [], 972 | [], 973 | [], 974 | [], 975 | [ 976 | "עוד טומאתו בו - אף על פי שטבל. " 977 | ], 978 | [], 979 | [], 980 | [ 981 | "וכל אשר יגע על פני השדה - כלומר, הבא אל האהל שהמת בו טמא בלא נגיעה, אבל אם המת על פני השדה ולא באהל אינו מטמא אלא במגע. " 982 | ], 983 | [], 984 | [], 985 | [], 986 | [], 987 | [], 988 | [ 989 | "והנפש הנגעת - באותו שנגע במת תטמא עד הערב, כי המת אבי אבות הטומאה. " 990 | ] 991 | ], 992 | [ 993 | [ 994 | "ותמת שם מרים - בחדש הראשון החדש שלסוף ארבעים שנה, שהרי מת אהרן אחריה בחדש החמישי בשנת ארבעים לצאת בני ישראל, כדכתיב בפרשת אלה מסעי." 995 | ], 996 | [], 997 | [], 998 | [], 999 | [], 1000 | [], 1001 | [], 1002 | [ 1003 | "קח את המטה - מלפני העדות. ", 1004 | "ודברתם אל הסלע - לא צוה הקדוש ברוך הוא לקחת את המטה להכות בו הסלע כמו שעשה ברפידים, שכתוב שם: והכית בצור ויצאו ממנו מים - אלא המטה צוה לקחת להראות בו קושי מרי שלהם, כדכתיב: למשמרת לאות לבני מרי - אפס בדבור ידבר עם הסלע לתת מימיו. ", 1005 | "והוצאת להם מים - על ידי דבורך עם הסלע. " 1006 | ], 1007 | [], 1008 | [ 1009 | "ויאמר להם שמעו נא המורים - כמו שהמטה הזה שיש בו שקדים מוכיח שהוא - למשמרת לאות לבני מרי. ", 1010 | "המן הסלע הזה נוציא לכם מים - בשעת הרמת ידו במטה - ויך בו את הסלע פעמים -אז אמר להם דרך כעס וחמה, סבורים אתם שמן הסלע הזה נוציא לכם מים?! ומספק אמר משה כן, שטעה במה שאמר לו הקב\"ה: קח את המטה - ולא האמין שבדיבורו עם הסלע יוציא ממנו מים אלא בהכאת המטה, כמו שעשה ברפידים. ומה שאמר לו הקב\"ה: ודברתם אל הסלע - היה סבור שזו היא דבור הסלע הנאמר במטה, ולכך הכה פעמים בסלע כעין חימה וכעס ומספק אם יוציא מים הרי טוב ואם אין, אדבר אל הסלע אחרי כן. והקב\"ה הסכים על ידי משה לצאת ע\"י הכאתו ואף על פי כן נענש, שהקב\"ה מדקדק עם הצדיקים, וזהו שאמר הקב\"ה: יען לא האמנתם בי להקדישנו - על ידי דבוריהם אל הסלע. לפי שהוא מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה. ולפי שידעתי אני המפרש, שמשה רבינו לא היה כי אם שוגג לעבור על דברי הקב\"ה, לפיכך אני זקוק לפרש כי משה רבינו טעה כמו שפירשתי. " 1011 | ], 1012 | [], 1013 | [], 1014 | [ 1015 | "ויקדש בם - שהוקדש במים מכל מקום. ואף על פי שלא דברו אל הסלע. " 1016 | ], 1017 | [], 1018 | [], 1019 | [], 1020 | [ 1021 | "לא נשתה מי באר - כי המים היו יקרים לאומות באותו הארץ. ", 1022 | "דרך המלך - מסלת עוברי דרכים, המיוחדת לכל העולם. " 1023 | ] 1024 | ], 1025 | [ 1026 | [ 1027 | "יושב הנגב דרך האתרים - התרת מרגלים, ככתוב שם: עלו זה בנגב. ועמלק יושב בנגב - וכנענים אצלם, כי העמלקי והכנעני שם לפניכם. ", 1028 | "האתרים - כמו אפרוח, אתמול, אזרוע, הרבה אלפי\"ן באין לשמוש בראש התיבה. " 1029 | ], 1030 | [ 1031 | "והחרמתי - המטלטלין יהיו הקדש לשמים. " 1032 | ], 1033 | [], 1034 | [], 1035 | [ 1036 | "הקלקל - כמו: קלקל בחצים. לבן כעין הבדולח, ויבש, לוישנט בלעז." 1037 | ], 1038 | [], 1039 | [], 1040 | [ 1041 | "וראה אותו. שיסתכל לשמים למעלה. " 1042 | ], 1043 | [], 1044 | [], 1045 | [ 1046 | "בעיי העברים - לשון ארץ חריבה. כמו: וירושלים עיים תהיה - לעי השדה. " 1047 | ], 1048 | [], 1049 | [], 1050 | [ 1051 | "על כן יאמר - על אלו המסעות שחזרו לאחוריהם והקיפו את ארץ אדום, כדכתיב: ונסב את הר שעיר ימים רבים - וחזרו עד שפגעו בבאר שכתוב למעלה, אז יֵאָמֵר בספירת דברים ששיבחו להקדוש ברוך הוא והזכירו נסי ים סוף ונסים שנעשו בנחל ארנון ובאר וגם - אז ישיר ישראל - בראותם עתה את הבאר, כי מתחלה לא אמרו שירה עליו, לפי שאז נענשו עליה משה ואהרן. ", 1052 | "את והב - את יהב של הקדוש ברוך הוא. כמו: השלך על ה' יהבך. וכמו מן יהיה, מה הוה לאדם. מן יקושתי לך וגם נלכדת בבל. פן תוקש בו. למען תורא, וי\"ו תחת יו\"ד. כן והב מן יהב. " 1053 | ], 1054 | [], 1055 | [], 1056 | [], 1057 | [ 1058 | "שרים - משה ואהרן. ", 1059 | "וממדבר מתנה - לפי הפשט: כל אלו שמות מקומות של נסיעה וחניה. " 1060 | ], 1061 | [], 1062 | [], 1063 | [], 1064 | [], 1065 | [], 1066 | [], 1067 | [], 1068 | [], 1069 | [ 1070 | "על כן יאמרו המשלים - על כן מלחמת סיחון ומואב נתנבא תחלה. ", 1071 | "מושלים - מושלי נבואות, כגון בלעם וחבריו. " 1072 | ], 1073 | [ 1074 | "ער מואב - עיר מלוכה של מואב נקראת ער. " 1075 | ], 1076 | [], 1077 | [ 1078 | "ונירם - ונשליך אותם ממקומם. ונחרם אותם. כמו מן נטה יאמר וַנֵּט; יאמר מן ירה - וַנִּיר. וְנִירָם - כמו ונרם. וכן יַבְדִלֵנִי מן יבדלנו. לְהוֹצִיאָנוּ בקמ\"ץ כמו לְהוֹצִיאֵנוּ בציר\"י. ", 1079 | "ונשים - ונפעל כן ונירם. ואילו היה מפורש כתרגום היה לו לינקד ונירם וי\"ו חטף. " 1080 | ] 1081 | ], 1082 | [ 1083 | [ 1084 | "מעבר לירדן ירחו - כלומר, כנגד ירדן וכנגד ירחו. לא למטה בירדן ולא למעלה מיושבי ארץ ישראל. ראוי ליכתב מעבר לירדן לאותם שעברו את הירדן, שלהם קרוי ערבות מואב עבר לירדן. " 1085 | ], 1086 | [], 1087 | [ 1088 | "ויקץ מואב - בחייו, כמו: קצתי בחיי. " 1089 | ], 1090 | [ 1091 | "ילחכו - כל התבואות וכל מיני אוכלין. " 1092 | ], 1093 | [ 1094 | "ארץ בני עמו - של בלק. " 1095 | ], 1096 | [ 1097 | "את אשר תברך - בנבואה. גם בלק היה יודע שנביא היה ובנבואה היה אומר עתידות, או על ידי קסמים, כי כן נקרא בלעם הקוסם ביהושע, אך סבור היה שיועילו לו תפילותיו וקרבנותיו. " 1098 | ], 1099 | [ 1100 | "וקסמים בידם - מיני קסמים היו מוליכין לבלעם פן יאמר אין בידי מיני קסמים. כדכתיב: בימינו היה הקסם ירושלים קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד. " 1101 | ], 1102 | [], 1103 | [], 1104 | [], 1105 | [], 1106 | [], 1107 | [], 1108 | [ 1109 | "הלך עמנו - כי לא נחשבנו בעיניו. " 1110 | ], 1111 | [ 1112 | "רבים - מרובים ונכבדים מן הראשונים. " 1113 | ], 1114 | [], 1115 | [], 1116 | [], 1117 | [], 1118 | [], 1119 | [], 1120 | [ 1121 | "כי הולך הוא - ברצון מתאוה לקללם, אף על פי שהיה יודע שאין הקדוש ברוך הוא רוצה. " 1122 | ], 1123 | [], 1124 | [], 1125 | [ 1126 | "ותלחץ את רגל בלעם - שעל זה זה נעשה חגר, כדכתיב: וילך שפי. " 1127 | ], 1128 | [], 1129 | [], 1130 | [], 1131 | [], 1132 | [], 1133 | [], 1134 | [], 1135 | [ 1136 | "אולי נטתה מפני - כל אולי שבמקרא פירושם כמו אם וכמו אילו. והמפרשים אם זה כמו לולא התמהמהנו וכמו לולי ה' וגו' - טעות הוא בידם. אבל פירושו כמו: אולי יש תקוה. אולי יחנן ה' צבאות. אולי משגה הוא. וכן אמר המלאך: על מה הכית את אתונך שלש פעמים שלא כדין עשית, שהרי ותט לפני זה שלש רגלים - כל נטיותיה היו לפני אבל לא מפני, שהרי לא עברה אותי. ", 1137 | "אולי נטתה מפני - כלומר: שאם נטתה מפני ולא לפני כלומר, שאם עברה אותי את הדרך עד אחרי. גם הרגתי אותך כלומר, לא היית ניצול בהיזק מועט של לחיצת רגלך אלא אף אותך הרגתי והיא לא היתה מפסדת שאותה החייתי, כמו שהיא קיימת גם עתה שהיא לא היתה פושעת כי אם אתה שהיית פושע בי, שהכית אתונך.", 1138 | "גם אתכה - גם הרגתי אותך. כמו: וברכתם גם אותי - גם תברכו אותי. " 1139 | ] 1140 | ], 1141 | [ 1142 | [], 1143 | [], 1144 | [ 1145 | "וילך שפי - חגר כמו: ושופו עצמותיו - גם שניהם מגזרת חטופי למ\"ד פעל של ה\"א. " 1146 | ], 1147 | [], 1148 | [], 1149 | [], 1150 | [ 1151 | "ינחני - הנחני. ", 1152 | "מהררי קדם - כפל לשון, דכתיב: ארם מקדם - כלומר: טורח גדול מארץ רחוקה. ובחנם כי לא יועיל לו. ", 1153 | "זַעֲמָה - נראה לי. הז' בפתח שהוא לשון ציווי. אבל זוֹעֲמָה מלאפו\"ם (כלומר: בחול\"ם) משמע נקבה זועמת. כמו: אש אוכלה. והיא שופטה את ישראל. " 1154 | ], 1155 | [ 1156 | "לא זעם ה' - אותם. לא הכעיסם, כדכתיב: והעם אשר זעם ה' - שהקדוש ברוך הוא זעם אותם, לשון הכעיס אחרים הוא. " 1157 | ], 1158 | [ 1159 | "כי מראש צרים אראנו - שאני עומד עכשיו אני רואה אותם. מפרש הטעם למה לא זעם אותם הקב\"ה ולמה אינו חפץ לקללם, שהרי - מראש צורים - שאני עומד עכשיו אני רואה אותם ומראש הגבעה אני רואה, כי לבדם הם ואין שאר אומות מתחשבין ומעורבין עמהם וגם יש בהם בנים קטנים שאין להם מנין, כי לא נמנו כי אם מבן עשרים שנה ומעלה נמצא יותר ויותר. כי - " 1160 | ], 1161 | [ 1162 | "מי מנה עפר יעקב - לכך אינו חפץ לקללם. כדכתיב בנינוה: ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו - אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו?! ", 1163 | "רבע ישראל - זרע ישראל, לפי שעל ידי הרביעה נוצר האדם. " 1164 | ], 1165 | [], 1166 | [], 1167 | [], 1168 | [], 1169 | [], 1170 | [], 1171 | [], 1172 | [], 1173 | [ 1174 | "לא איש אל - אינו איש לחזור מברכתו בשעה מועטת כזו, שהרי לא פשעו אחר הברכה שברכתי אותם היום. ", 1175 | "ויכזב - והוא היאך יכזב בו בחנם. ", 1176 | "ויתנחם - בתמיה. והיאך יתנחם?! ", 1177 | "ולא יעשה - בתמיה. " 1178 | ], 1179 | [ 1180 | "הנה ברך לקחתי - הנה לקחתי לברך אותם היום, כבר [גזר] לברכם והוא ברך אותם כבר ואותה הברכה לא אשיבנה. וּבֵרֵךְ לשעבר. כמו: חרף עושהו. " 1181 | ], 1182 | [ 1183 | "לא הביט און ביעקב - אינו רוצה לעונשן אפילו כשהן חוטאין. כדכתיב: וירא און ולא יתבונן. לא הביט אינו רוצה להביט. ", 1184 | "ותרועת מלך - ריעות, כמו: איש רעים להתרועע. כי שוכן ביניהם. " 1185 | ], 1186 | [], 1187 | [ 1188 | "(ולמה שוכן אתם ומחבב אותם?) - כי לא נחש ביעקב וגו' - אינם מעוננים וקוסמים כמונו ולא שואלין אוב וידעוני, אלא - כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל - מתוך ששכינה ביניהם אומרים להם הנביאים ליעקב ולישראל היום מה פעל וגזר הקב\"ה לימים הבאים ואינם צריכים נחש וקסם. ", 1189 | "כעת יאמר - מה שעתיד לבא בעת אחת מן הרבה ימים ושנים יאמר להם על ידי נביא וכן כל כעת מדבר בעתידות. כדכתיב באשת מנוח: לו חפץ ה' להמיתנו (עכשיו) לא לקח מידינו עולה ומנחה וכעת לא השמיענו כזאת - לידת הבן שהודיענו שתהיה כעת לשנה הבאה לא השמיענו. אלא ודאי נחיה ויתקיים לנו בן, שאם היינו מתים האיך יהיה לנו בן לשנה הבאה. וכן: כעת חיה את חובקת בן." 1190 | ] 1191 | ], 1192 | [ 1193 | [ 1194 | "לקראת נחשים - לנסות ממקום למקום אולי יוכל לקללם. אלא מעתה נתכוין לברכם בלב שלם ומתוך כך כתיב כאן: ותהי עליו רוח אלהים - שרוח שכינה שרתה עליו מאהבה דרך חיבה. " 1195 | ], 1196 | [], 1197 | [ 1198 | "שתום העין - פתוח עין. רואה מראות אלהים כמו ששנינו עד שישתום ויסתום. " 1199 | ], 1200 | [ 1201 | "אשר מחזה שדי יחזה - פעמים נופל שוכב בלילה ופעמים גלוי עינים ביום. כי עתה היו נבואות הללו ביום. כמו נופלים על פני השדה בשאול. שובבים. " 1202 | ], 1203 | [], 1204 | [ 1205 | "כנחלים נטיו - ננטיו. מיושרים ", 1206 | "כאהלים - כמו: מור ואהלות. כַּאֲהָלִים כַּאֲרָזִים עלי מים פת\"ח לפי שהוא במקום חטף. כארזים על יבלי מים. אבל בחור כארזים קמ\"ץ שהוא מבורר כְּהָאֲרָזִים. " 1207 | ], 1208 | [ 1209 | "וירום מאגג - מלכות שאול. כל מלכי עמלק נקראין אגג. כמו כל מלכי מצרים קרוים פרעה. מלכי פלשתים אבימלך. ושל ירושלים מלכי צדק. אדוני צדק. " 1210 | ], 1211 | [ 1212 | "תועפות - חוזק כמו: ותועפות הרים לו. " 1213 | ], 1214 | [], 1215 | [], 1216 | [], 1217 | [], 1218 | [], 1219 | [ 1220 | "איעצך - עצה להכשילם לפי דעתי. ", 1221 | "אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים - אבל עתה בקרוב בחייך לא תירא מהם. וזו היא העצה: הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וגו' - וכאן סתם משה את העצה, לפי שבלחש אמרה בלעם לבלק ולא נודעה העצה עד שפירשה משה בשעת הצורך. " 1222 | ], 1223 | [], 1224 | [], 1225 | [ 1226 | "אראנו - אני רואה עתה עכשיו את העתידות ולא עתה יהיה. ", 1227 | "כל בני שת - לפי הפשט: זה מלך המשיח. " 1228 | ], 1229 | [ 1230 | "יְרֵשָׁה - כמו שְׁמֵנָה. נפש שבעה. ארטור\"א. " 1231 | ], 1232 | [ 1233 | "וירד מיעקב - יהיה רודה בכל המלכיות איש מיעקב. ", 1234 | "והאביד שריד מעיר - מאדום, כדכתיב: ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה' דבר. " 1235 | ], 1236 | [ 1237 | "וירא את עמלק - ממקום שהיה שם משם ראה אותם. ", 1238 | "ראשית גוים - כתרגומו. " 1239 | ], 1240 | [ 1241 | "איתן מושבך - כסבור אתה שאיתן יהא מושבך ושיהא בסלע קנך קיים. לא יהיה כמו שאתה סובר אלא אחר כן: יהיה לבער קין - עד מקום רחוק. " 1242 | ], 1243 | [ 1244 | "אשור תשבך - מלכות אשור תשבך. ויגלה אותך בשבי. " 1245 | ], 1246 | [ 1247 | "אוי מי יחיה - מפני מלך המשיח, בשומו הקב\"ה אלה הדברים שיקרקר כל בני שת. " 1248 | ], 1249 | [ 1250 | "וצים - כמו: וצי אדיר דרמו\"ן בלע\"ז הוא בורני גדולה. " 1251 | ] 1252 | ], 1253 | [ 1254 | [], 1255 | [], 1256 | [ 1257 | "ויחר אף - שהתחילה מגפה בעם. " 1258 | ], 1259 | [ 1260 | "והוקע אותם - החוטאים כמו: והוקענום בגבעת שאול, לשון תלייה והריגה. " 1261 | ], 1262 | [], 1263 | [ 1264 | "ויקרב אל אחיו - להזנותה. כדכתיב: לא תקרבו לגלות ערוה. " 1265 | ], 1266 | [], 1267 | [ 1268 | "הקבה - ענין אהל. ", 1269 | "קבתה - בטנה כמו: והקבה. " 1270 | ] 1271 | ], 1272 | [], 1273 | [], 1274 | [], 1275 | [], 1276 | [ 1277 | [], 1278 | [ 1279 | "וידבר משה אל ראשי המטות - נשאלתי ביוניוב [=שם עיר] בכרך לושרון [=שם מחוז בצרפת]. לפי הפשט היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן? שלא נאמר למעלה וידבר ה' אל משה לאמר איש כי ידור וגו'. והיאך מתחלת הפרשה בדיבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? וזה תשובתי: למעלה כתיב: אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבותיכם - שאתם צריכין להביא באחד משלש רגלים משום בל תאחר כמפורש במסכת ר\"ה, הלך משה ודבר אל ראשי המטות שהם שופטים להורות לישראל הלכות נדרים ואמר להם הקב\"ה צוה לי שיקרבו נדריהם ונדבותם ברגל פן יאחרו נדריהם. לפיכך - ", 1280 | "איש כי ידור נדר לה' - קרבן. או השבע שבועה - לענות נפשו. " 1281 | ], 1282 | [ 1283 | "לאסור אסר - לא יחל דברו - מוסב על הנדר. כלומר, לא יאחר את נדרו עד לאחר הרגלים כמו שציום הקב\"ה שכך פירש: לא יחל כמו: ויחל עד בוש. ויחל עוד שבעת ימים. יחל ישראל אל ה' - ימתין ויחכה לו. והמפרש לשון חלול לפי הפשט טעות הוא בידו. ", 1284 | "ככל היוצא מפיו יעשה - מוסב על השבע שבועה כענין שפירש בשעת שבועתו יעשה. לפי הזמן שפירש הן קרוב הן רחוק. וראייה לדבר כענין ב' דברים הללו פירש משה במשנה תורה: כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו. מוצא שפתיך תשמור ועשית. השבע שבועה וגו'. " 1285 | ], 1286 | [], 1287 | [], 1288 | [], 1289 | [], 1290 | [], 1291 | [], 1292 | [], 1293 | [ 1294 | "ואם בית אישה נדרה - אבל למעלה כתיב: ונדריה עליה - אותו פסוק בנדרים הקודמים קודם שנשאה, ומשמע לפי הפשט שהבעל מיפר בקודמין. " 1295 | ], 1296 | [], 1297 | [], 1298 | [], 1299 | [], 1300 | [ 1301 | "ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו - והיא אינה יודעת ששמע - ונשא את עונה - שאינם מופרים והיא שוגגת שלא ידעה אם שמע עד עתה אם לאו. " 1302 | ] 1303 | ], 1304 | [ 1305 | [], 1306 | [], 1307 | [], 1308 | [], 1309 | [ 1310 | "וימסרו - בעל כרחן, לפי שאמר הקדוש ברוך הוא: ואחר תאסף אל עמך. מדרש אגדה. " 1311 | ], 1312 | [], 1313 | [], 1314 | [], 1315 | [], 1316 | [], 1317 | [], 1318 | [ 1319 | "את השבי - אדם. ", 1320 | "ואת המלקוח - בהמות. ", 1321 | "ואת השלל - מטלטלין. " 1322 | ], 1323 | [ 1324 | "אל מחוץ למחנה - כדי שלא יכנסו הבאים מן המלחמה במחנה, מפני טומאת נפש. " 1325 | ], 1326 | [], 1327 | [], 1328 | [], 1329 | [], 1330 | [], 1331 | [], 1332 | [], 1333 | [], 1334 | [], 1335 | [ 1336 | "אך במי נדה - של פרה אדומה לטהרם מטומאת נפש ושאר דברים לנקותם מאיסור מאכל הנבלע בכלים. " 1337 | ], 1338 | [], 1339 | [], 1340 | [], 1341 | [], 1342 | [], 1343 | [], 1344 | [], 1345 | [], 1346 | [], 1347 | [], 1348 | [], 1349 | [], 1350 | [], 1351 | [], 1352 | [], 1353 | [], 1354 | [], 1355 | [], 1356 | [], 1357 | [], 1358 | [], 1359 | [], 1360 | [], 1361 | [], 1362 | [], 1363 | [ 1364 | "עבדיך נשאו את ראש וגו' - ולא נפקד ממנו איש. במגפה. לפיכך, ונקרב את קרבן ה' לכפר על נפשותינו - שנדרנו מלפני החשבון שנמנינו, כדי שלא ישלוט בנו נגף, ולפיכך צוה הקדוש ברוך הוא לתתו על עבודת אהל מועד שכן מצינו בכי תשא וגו' - ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על עבודת אוהל מועד והיו לבני ישראל לזכרון וגו'. אף כאן - ויבואו אותו אל אהל מועד לזכרון לפני ה'. מאבא מורי הרב רבי מאיר שמעתי שיטה זו ועיקר. " 1365 | ] 1366 | ], 1367 | [ 1368 | [], 1369 | [], 1370 | [], 1371 | [], 1372 | [], 1373 | [], 1374 | [], 1375 | [], 1376 | [], 1377 | [], 1378 | [], 1379 | [], 1380 | [], 1381 | [], 1382 | [], 1383 | [], 1384 | [ 1385 | "חשים - נמהרים כמו: החישה מפלט לי. " 1386 | ] 1387 | ], 1388 | [ 1389 | [ 1390 | "אלה מסעי - כל מסעות וחניות חוזר ומונה כדי לפרש היכן היו חונים. " 1391 | ], 1392 | [], 1393 | [], 1394 | [], 1395 | [], 1396 | [], 1397 | [], 1398 | [], 1399 | [], 1400 | [], 1401 | [], 1402 | [], 1403 | [], 1404 | [], 1405 | [], 1406 | [], 1407 | [], 1408 | [], 1409 | [], 1410 | [], 1411 | [], 1412 | [], 1413 | [], 1414 | [], 1415 | [], 1416 | [], 1417 | [], 1418 | [], 1419 | [], 1420 | [], 1421 | [], 1422 | [], 1423 | [], 1424 | [], 1425 | [], 1426 | [], 1427 | [], 1428 | [], 1429 | [], 1430 | [], 1431 | [], 1432 | [], 1433 | [], 1434 | [], 1435 | [], 1436 | [], 1437 | [], 1438 | [], 1439 | [ 1440 | "ויחנו על הירדן וגו' בערבות מואב - שם, וידבר ה' אל משה בערבות מואב על ירדן ירחו. " 1441 | ], 1442 | [], 1443 | [], 1444 | [], 1445 | [], 1446 | [], 1447 | [ 1448 | "לשכים בעיניכם - לשון קוצים וסרפדים הנוקבים את העינים כמו: הנני סך את דרכך בסירים. ובספר יהושע מוכיח שם: והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצדיכם. לשון אבי יסר אתכם בשוטים. שוט לסוס. ", 1449 | "ולצנינים - גם הוא ממיני קוצים המזיקים לבני אדם. מנחם בן סרוק חברו עם ואל מצינים יקחהו. אך אני מפרשו לשון כצנת שלג. שהרי שם כתב: אשר קצירו רעב יאכל ואל מצינים יקחהו ושאף צמים חילם, כלומר: הליסטים הרעבים והערומים צנים והצמאים יקחו ממונם. " 1450 | ], 1451 | [ 1452 | "כאשר דמיתי - חשבתי לעשות להם אשר צויתי לכם: לא תחיה כל נשמה, ואתם מותירים אותם ומחיים אותם אעשה לכם שלא אחיה אתכם." 1453 | ] 1454 | ], 1455 | [ 1456 | [], 1457 | [ 1458 | "זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה - רבינו זקיני פירש וצייר תחומין ואף על פי כן אפרש בקוצר: כי תחלה פירש הכתוב גבול דרום ואחר כך גבול מערב, כי הים הגדול הוא גבול מערבי ואחר כך צפון ואח\"כ מזרחי. " 1459 | ], 1460 | [ 1461 | "על ידי אדום - סמוך לאדום. " 1462 | ], 1463 | [ 1464 | "ונסב לכם - שם בולט הגבול. ", 1465 | "ויצא ועבר - דרך ישר בלא הקף. " 1466 | ], 1467 | [ 1468 | "והיו תוצאותיו הימה - גבול דרומית מערבית. " 1469 | ], 1470 | [ 1471 | "וגבול ים - כלומר: וגבול מערבי. כיצד? והיה לכם הים הגדול - לגבול מערב. ", 1472 | "וגבול - חכמים פירשו: לרבות נסים שבים, הם איי הים. " 1473 | ], 1474 | [ 1475 | "תתאו - תתחימו, לשון תחום וגבול. " 1476 | ] 1477 | ], 1478 | [ 1479 | [], 1480 | [], 1481 | [], 1482 | [], 1483 | [ 1484 | "אלפים באמה - אלף אמה מגרש והשאר שדות וכרמים. " 1485 | ], 1486 | [], 1487 | [], 1488 | [], 1489 | [], 1490 | [], 1491 | [ 1492 | "והקריתם - וזימנתם. " 1493 | ], 1494 | [], 1495 | [], 1496 | [ 1497 | "את שלש הערים תתנו מעבר לירדן - אותן הבדיל משה בחייו, כדכתיב: אז יבדיל משה. " 1498 | ], 1499 | [], 1500 | [], 1501 | [], 1502 | [], 1503 | [], 1504 | [], 1505 | [], 1506 | [], 1507 | [], 1508 | [], 1509 | [ 1510 | "עד מות הכהן הגדול - לפי פשוטו: כל ימי השופט הגדול דוגמת: אסיריו לא פתח ביתה. " 1511 | ], 1512 | [], 1513 | [], 1514 | [], 1515 | [], 1516 | [], 1517 | [ 1518 | "לא תקחו כפר - לא יפטר בממון." 1519 | ], 1520 | [], 1521 | [ 1522 | "כי אם בדם שופכו - אני אומר שהוא נקוד מן הדין מלאפום לפי פרושו, כי אם בדם האיש השופך את הדם." 1523 | ] 1524 | ], 1525 | [ 1526 | [], 1527 | [], 1528 | [], 1529 | [], 1530 | [], 1531 | [ 1532 | "לטוב בעיניהם - מן שבט שלהם לפי הפשט. " 1533 | ] 1534 | ] 1535 | ], 1536 | "sectionNames": [ 1537 | "Chapter", 1538 | "Verse", 1539 | "Comment" 1540 | ] 1541 | } --------------------------------------------------------------------------------